האם יש לקבל טענת פרעתי בדרך של ניכוי מס במקור?
דרגו את המאמר |
|
זוכה בתיק הוצאה לפועל פנה אל בית משפט השלום בעכו והגיש ערעור על החלטת הרשמת, אשר קיבלה את טענת פרעתי של החייב, שהוא תאגיד מפעלי מים וביוב, אשר היה המעסיק של הזוכה ונדרש לשלם לו דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין.
על פי עובדות התביעה, חויב המעסיק לשלם למערער סכום כולל של 26,000 שקלים בגין פיצויי פיטורין, במסגרת פסק דין על דרך הפשרה בבית דין האזורי לעבודה. מכיוון שהחוב לא שולם, פתח המערער תיק הוצאה לפועל, ובתגובה הגיש החייב בקשה בטענת פרעתי על דרך של ניכוי מס.
על פי החלטת הרשמת, טענת פרעתי על דרך של ניכוי מס נמצאת בתחום סמכותה ויש לקבל אותה בגין סכומי המס ששולמו. על כן הורתה על סגירת התיק, וביטול כל הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד החייב בהצגת אישור על תשלום מס ההכנסה.
טענת פירעון על דרך של ניכוי מס במקור
החייב טען כי עם קבלת פסק הדין רוב הסכום שולם, והוא פנה למערער כדי שימציא אישור על ניכוי מס במקור, אחרת עליו לנכות מסכום החוב את מס ההכנסה החל על פיצויי פיטורין, בשיעור של 30%. אולם המערער לא דאג להמציא אישור ואף סירב לחתום על אישור שלפיו ידאג לתשלום המס בעצמו, ולאחר מכן פתח תיק הוצאה לפועל, בחוסר תום לב.
מנגד טען הזוכה כי התביעה הוגשה בגין דמי הודעה מוקדמת שלא שולמו לו, ולא בגין פיצויי פיטורין. לטענתו, לפי פסק הדין אין הוראה שמדובר בסכום ברוטו שיש לנכות ממנו מס, ואם ההוראות אינן ברורות, רק בית המשפט שנתן את פסק הדין רשאי להבהירו.
האם ניתן להעלות טענת קיזוז במסגרת טענת פרעתי?
עוד טען כי סמכות הרשם מוגבלת לאכיפת פסק הדין ובמסגרת טענת פרעתי לא ניתן להעלות טענת קיזוז אם הוא שנוי במחלוקת. ביום הגשת הבקשה לא נפרע החוב, המס לא הועבר לרשויות, והיתרה לא הועברה לידיו. על כן הרשמת שגתה בכך שהורתה כי התיק ייסגר, מבלי לבדוק מהי יתרת החוב.
בית המשפט ציין כי חוב שנפרע בדרך של ניכוי מס במקור והעברת המס לרשויות המס היא טענה שהרשם מוסמך לדון בה במסגרת טענת פרעתי, לפיכך לא מצא פגם בהחלטת הרשמת. יחד עם זאת סבר שנפלו טעויות ביישום ההלכה, מכיוון שיתרת החוב לא נפרעה.
בית המשפט התרשם כי במועד שבו ניתנה ההחלטה לסגור את התיק, מס ההכנסה עדיין לא שולם, אולם הרשמת קבעה כי הוכח תשלום המס, כאשר התשלום לא בוצע בפועל, אלא כארבעה חודשים מאוחר יותר. בנוסף קבע כי בעת פתיחת תיק, כחודשיים וחצי לאחר שניתן פסק הדין, הסכום לא שולם, לא לזוכה ולא לרשויות המס, לכן לא היה מקום לשלול את זכותו של הזוכה לקבל את הסכומים הנלווים לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.
בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את הערעור, בכך שהחלטת הרשמת תתוקן ועם הוכחת תשלום המס יופחת גם סכום המס מהחוב. בנוסף חייב את החייב לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,340 שקלים.
רע"צ 1316-05-15