תביעה לביצוע שיקים אשר חוללו עקב ביטול חד צדדי של הסכם

דרגו את המאמר

מעצבת בגדים מכרה פריטים לבעלת חנות לבגדי ילדים באזור השרון, אולם כעבור חודש ימים התחרטה בעלת החנות, וביקשה להשיב את הסחורה, בטענה שהיא פגומה, ובתמורה לקבל את כספה, כולל שני שיקים דחויים. המעצבת טענה כי לא מכרה סחורה פגומה, ופנתה אל לשכת ההוצאה לפועל, בגין שני השיקים שחוללו מחמת שניתנה הוראה לביטולם. בית משפט השלום בנתניה נדרש להכריע בסוגיה זו.

בסוף שנת 2014, רכשה הנתבעת שהיא בעלת חנות לבגדי ילדים, מאת התובעת פריטים שהיא עיצבה, בסכום כולל של 37,850 שקלים. חלק מהסכום שולם במזומן, והיתרה שולמה באמצעות שני שיקים בסך של 19,000 שקלים, שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

בעלת החנות הגישה התנגדות לביצוע שטר, אשר התקבלה, ולאחר מכן הגישה המעצבת כתב תביעה, ועתרה לחייב את הנתבעת בסכום נוסף של 2,000 שקלים. המעצבת טענה שבעלת החנות ביקשה לרכוש את כל מלאי הסחורה, לכן הסכימה למכור לה אותה במחיר סיטונאי, ללא אפשרות של החלפה או החזרה.

לאחר כשבועיים התקשרה התובעת אל הנתבעת והודיעה לה כי מחמת טעות לא חייבה אותה בתשלום סך 2,000 שקלים. הנתבעת לא העלתה כל טענה לעניין פגמים בסחורה, אולם אמרה לה כי יתכן שחלק מהפריטים לא מתאימים לסגנון לקוחותיה.

בעלת החנות לא העבירה למעצבת רשימה של הסחורה הפגומה

כחודש ימים לאחר ביצוע העסקה, פנתה מנהלת החנות אל המעצבת והודיעה כי היא מתחרטת על הרכישה, ומבקשת להחזיר את כל הסחורה, ואף ביקשה שתבטל את שני השיקים. בתגובה ביקשה ממנה המעצבת שתעביר את הפריטים הפגומים, אך היא לא עשתה כן, והתנתה את השבת הסחורה בקבלת השיקים שטרם נפרעו.

בעלת החנות טענה כי לאחר ביצוע העסקה, התברר לה כי חלק גדול מהסחורה פגום ואף סופקה לה כמות קטנה יותר של פריטים מזו שהוצגה על ידי המעצבת. על כן ביקשה לבטל את העסקה, ולשלם לתובעת סך 5,000 שקלים, לפנים משורת הדין. אך הצעתה נדחתה. לפיכך ביקשה להשיב את הסחורה הפגומה ולבטל את שני השיקים. בנוסף טענה כי המעצבת אמרה לה כי הבגדים נמכרים לה באופן בלעדי, אולם התברר כי היא מכרה את אותם הפריטים גם לחנות אחרת בקניון, על כן החליטה לבטל את העסקה.

הנתבעת לא הוכיחה טענתה לפגמים בסחורה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי החייבת לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה בדבר הפגמים בסחורה, באופן המזכה אותה לביטול חלקי של העסקה. כמו כן, היא לא ביססה את טענתה לסחורה פגומה בסכום קצוב.

בית המשפט התרשם כי רצונה של הנתבעת לביטול ההסכם נבע בשל העובדה שלקוחה שלה טענה בפניה כי הפריטים של המעצבת נמכרים גם בחנות אחרת. אולם קבע כי הנתבעת לא הוכיחה שהזוכה הפרה התחייבותה לבלעדיות כלפיה, וסבר כי טענתה זו התבססה על עדות שמיעה מפי לקוחתה. בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה, וחייב את הנתבעת לשאת בסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 3,500 שקלים.

תא"מ 23578-04-15