עורך הדין ביקש לממש שטר חוב שמסרה לו לקוחה

דרגו את המאמר

עורך דין שקיבל מלקוחה שטר חוב, במסגרת חוזה שנחתם בין הצדדים, הגיש את השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מנגד הגישה הלקוחה התנגדות לביצוע השטר, בטענה כי עורך הדין לא סיפק לה את הסיוע המשפטי שנזקקה לו, על כן הוא אינו זכאי לתשלום. בית משפט השלום בהרצליה נדרש להכריע בסוגיה זו.

בשנת 2010 פנתה החייבת אל משרדו של התובע, שהינו עורך דין, על ממת לממש את זכויותיה נוכח רדיפות הנאצים. התובעת שוחחה עם מזכירתו של עורך הדין, והובהר לה כי התיק יטופל בתמורה לאחוזים מסכום הפיצויים, והיא נדרשה לחתום על ייפוי כוח ועל שטר חוב.

המזכירה הוסיפה כי במידה והתביעה הכספית לא תתקבל, אך הנתבעת תוכר כנכה על פי חוק רדיפות הנאצים, עורך הדין יהיה זכאי לעשרה תקבולים חודשיים.

עורך הדין התעלם מפניותיה הרבות של הלקוחה

הנתבעת טענה כי היא מעולם לא נפגשה עם עורך הדין, והקשר היחיד בין הצדדים נעשה באמצעות מכתבים שנשלחו בנוסח קבוע לכל לקוחותיו. הנתבעת ניסתה לפנות אליו פעמים רבות, אך הוא התעלם ממנה, ובשלב מסוים פנתה בתה אל הרשות לזכויות ניצולי השואה וטיפלה בעניין באופן אישי.

הנתבעת טענה כי בעקבות טיפול הבת, היא זכתה לקבל כספים, ולכן ניסתה לפנות שוב אל התובע, על מנת לעדכן אותו בזכייתה, אך הוא המשיך להתעלם מהודעותיה, ולאחר חודשיים היא שלחה מכתב לרשות לזכויות ניצולי השואה, והודיעה על ביטול ייפוי הכח שניתן לעורך דין, ובמקביל שלחה עותק של המכתב למשרדו של התובע.

התובע טען כי הנתבעת פנתה אליו, וביקשה שייצג אותה בתביעת תגמולים כנגד הרשות. לאחר עיון בתיק, התברר שבקשתה נדחתה בעבר, על כן הבין כי קיים קושי משפטי מיוחד, ואף סבר כי התביעה חסרת סיכוי.

עורך הדין פעל על פי שיקול דעתו בתיק מבלי ליידע את הלקוחה

כחודש ימים מאוחר יותר, התפרסמה החלטה מנהלית לפיה יהודי לוב זכאים לקבל תגמולים ללא צורך בהליכים משפטיים, אולם לדבריו, ההחלטה לא הוטמעה מיד, והרשות המשיכה לדחות תביעות. על כן הוא החל לטפל בתיק, ואף פעל להעלאת אחוזי הנכות שלה. לאחר כחצי שנה בלבד תביעתה התקבלה.

עוד הוסיף כי מעולם לא התקבל למשרדו מכתב בדבר ביטול הייצוג, על כן לא ידע כי פוטר, ומאחר והתביעה התקבלה, הוא זכאי לקבלת השכר המוסכם וביקש לממש את שטר החוב באמצעות הליכי הוצאה לפועל ואף ציין כי שכר הטרחה שדרש הוא על פי צו נכי רדיפות הנצים.

בעת החקירה הנגדית, הודה הזוכה כי פעל לפי שיקול דעתו המוחלט, ולא ערך רישומים באשר לטיפול בתיק, ואף לא עדכן את הלקוחה בפעולות שביצע, אולם חזר והדגיש כי פעולותיו הן אלו שהביאו להכרתה של הנתבעת.

התובע זכאי לסך של שישה תקבולים חודשיים

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה, כי בזכות הסיוע של עורך הדין, הוגדלו אחוזי הנכות של הנתבעת, והקצבה לה היא זכאית גבוהה יותר בזכותו, ועל כך מגיע לו שכר ראוי בגין שישה תקבולים חודשיים, בסך של 6,000 שקלים. ובנוסף הנתבעת תשלם הוצאות משפט בסך של 1,500 שקלים.

תא"מ 2485-01-13