הזוכים השתהו באכיפת פסק הדין משנת 1983 ולכן התיק נסגר

דרגו את המאמר

זוכים בתיק הוצאה לפועל, הגישו ערעור על החלטת הרשמת שקבעה כי יש לסגור את התיק מחמת שיהוי באכיפת פסק הדין. בית משפט השלום בתל אביב - יפו נדרש להכריע בנוגע לגורלו של התיק.

בחודש מאי 2014 הרשמת קיבלה את בקשתם של החייבים שהוגשה בטענת "פרעתי" והורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל. עוד קבעה הרשמת כי הזוכים השתהו באכיפת פסק הדין ומסיבה זו בלבד הורתה על סגירת התיק ואף חייבה את הזוכים בהוצאות לטובת החייבים.

אחרי שלושים שנים מעת מתן פסק הדין פתחו השכנים תיק בהוצאה לפועל

בפסק דין שניתן בשנת 1983, נדרשו החייבים להעתיק על חשבונם את הגדר שבין חלקת ביתם לחלקתם הסמוכה של הזוכים, כאשר יסיימו לבנות את הבית שלהם על חלקתם. החייבים לא קיימו את התחייבותם, ולא הזיזו את גדר ההפרדה בין הבתים הסמוכים, על כן נפתח תיק הוצאה לפועל נגדם כעבור שלושים שנים, בחודש ינואר 2013.

לטענת החייבים, בשל הזמן הרב שעבר מעת מתן פסק הדין, לתקופה בה נפתח תיק חלה תקופת ההתיישנות על כן יש לסגור את התיק. מנגד טענו הזוכים כי יש להאריך את תקופת ההתיישנות, מאחר ויש לקחת בחשבון את מועד גמר בניית הבית, לצורך ביצוע פסק הדין.

הזוכים השתהו באכיפת פסק הדין ולכן התיק נסגר

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הרשמת דחתה במפורש את טענת ההתיישנות שהעלו החייבים ואשר בגינה טענו "פרעתי". מנגד היא קיבלה את טענת הזוכים וקבעה כי המועד הרלוונטי הינו מועד קבלת תעודת הגמר על בניית הבית ולכן ממועד זה ועד לפתיחת התיק, טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

עם זאת, קבעה הרשמת כי לנוכח הזמן הרב שחלף ממועד פסק הדין ועד לביצוע פעולות ממשיות על ידי הזוכים ופתיחת תיק ההוצאה לפועל חלפו קרוב לעשרים שנים, לפיכך היא הורתה לסגור את התיק, מאחר והזוכים השתהו באכיפת פסק הדין.

בעת הגשת הערעור טענו הזוכים, כי הרשמת לא ביררה את שאלת השיהוי, והחייבים לא טענו מעולם כי הזוכים השתהו או כי חל שיהוי המצדיק סגירת התיק, ואף במסגרת הבקשה בטענת "פרעתי" הם לא טענו לשיהוי והטענה היחידה של החייבים הינה טענת התיישנות.

הזוכים פעלו במשך השנים למען זכותם הקניינית

לאחר שעיין השופט בחומר שבתיק, הגיע למסקנה כי הזוכים לא ויתרו על הזכות הקניינית והזזת הגדר למקומו המוסכם בין הבתים הסמוכים, ואף ניתן למצוא פעולות בהם נקטו, למען מטרה זו. כגון: רישום של הזכויות במינהל מקרקעין, טיפול בהעברת זכויות הירושה, משלוח מודד וכדומה. עוד צוין כי פטירתו של בעל הבית שהינו בעל הזכויות המקוריות בנכס, עכבה את הטיפול באכיפת הזכות.

בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי יש לבטל את החלטתה של הרשמת, לרבות החיוב בהוצאות, על כן הוחלט כי יש להחיות את התיק, ככל שנסגר ולבצע את פסק הדין.

עש"א 11956-06-14