האם ניתן לצרף את הערבים לתיקי ההוצאה לפועל של המשיב?

דרגו את המאמר

המבקשת ביקשה להוסיף את הערבים לתיקי הוצאה לפועל של המשיב, על מנת לממש את החוב, מכוח כתב הערבות.

במסגרת תיקי הוצאה לפועל הוצאו כנגד המשיב צווי עיכוב יציאה מהארץ, המשיב ביקש להמיר את הצו בערבויות, ועל פי החלטת הרשמת, הוא היה אמור להמיר נכס בשווי של לפחות 190,000 שקל.

כעבור מספר ימים המשיב חזר בו והודיע כי הוא לא מסוגל להמציא נכס בשווי זה. על כן הוחלט כי במקום הנכס, צווי העיכוב יומרו בערבות צד ג' ושל שני ערבים טובים בסכום זה.

המבקשת בקשה לצרף את הערבים לתיקים

בחודש מרץ 2013 התחייבו שני הערבים, כי הם יפצו את המבקשת שהינה חברה בע"מ לטכנולוגיה, על כל נזק שיגרם לה עד לסכום של 190,000 שקל, על פי הוראת בית משפט. כשנה מאוחר יותר פנתה המבקשת לראש ההוצאה לפועל, בבקשה לצרף את הערבים לתיקי ההוצאה לפועל, אך הבקשה נדחתה, בטענה כי בית משפט מוסמך נדרש להכריע בעניין זה.

בחודש פברואר 2014 הגישה המבקשת בקשה לבית משפט השלום בתל אביב - יפו, לצרף את שני הערבים כחייבים בתיקים מכוח כתב ערבות, לחייב אותם בחוב ולפצות אותה על נזקיה.

המשיב ביקש למחוק את הבקשה על הסף, בטענה כי בית משפט זה אינו מוסמך לבצע החלטות. והוא הגיש לבית משפט המחוזי בקשה לצו המעכב את ביצוע החלטות. בנוסף ביקש להמיר את ערבותם של שני הערבים, בערבות אחרת ולשחרר אותם מערבותם, כנגד תשלום בסך של 190,000 שקל.

המשיב הסתיר את דחיית בקשתו לעיכוב ביצוע

המבקשת טענה כי המשיב אינו פועל בתום לב, והוא התעלם מן העובדה כי הערבות צד שלישי ניתנה לה, בכדי להבטיח גבייה מהירה של חובו מהערבים, על פי החלטת בית המשפט.

עוד הוסיפה כי המשיב הגיש את צו עיכוב הארעי לביצוע ההחלטות במעמד צד אחד בלבד, תוך הטעייה חמורה של בית המשפט המחוזי, מבלי לעדכן כי בעבר נדחתה בקשתו לעיכוב ביצועו של אותו חוב.

כחודשיים מאוחר יותר אישר בית משפט המחוזי את צו עיכוב ביצוע באופן זמני, עד לסוף חודש אפריל 2014, בכפוף להפקדת עירבון בסך 45,000 שקל. אך עם זאת המשיב לא הפקיד את העירבון, על כן המבקשת חזרה על בקשתה בפני בית המשפט השלום, להוסיף את הערבים לתיקים.

הערבים טענו כי המבקשת צריכה להגיש נגדם תביעה נפרדת

הערבים הגישו בקשה לסילוק על הסף, בטענה כי הם חתמו על כתב ערבות והתחייבו לפצות את המבקשת בכל נזק שיגרם לה עד לסכום של 190,000 שקל, כתוצאה ממתן הסעד הזמני בלבד. והוסיפו כי הם מעולם לא ערבו לחובו של המשיב בתיקי ההוצאה לפועל.

הערבים הסבירו כי מתן הסעד הזמני היה צו עיכוב היציאה מהארץ של המשיב, ומאחר וצו העיכוב בוטל וכתוצאה מביטולו למבקשת לא נגרם כל נזק. על כן המבקשת אינה רשאית לפנות לבית משפט בבקשה שיורה על מימוש הערבויות, אלא עליה להגיש נגדם תביעה נפרדת בגין החוב.

לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט כי אין הצדקה לחייב את המבקשת להגיש תביעה עצמאית כנגד הערבים וכי זכותה לממש את הערבות במעמד משפטי זה.

ת"ט 26407-02-13
ת"ט 30629-02-13