שלילת הוצאות משפט בגין אי הגשת תביעה בסכום קצוב להוצאה לפועל

דרגו את המאמר

אי הגשת תביעה בסכום קצוב - עילה לשלילת הוצאות

תביעה בסכום קצוב היא תביעה מכוח סעיפים 81א1 ו-81א2 לחוק ההוצאה לפועל (אשר הוספו לחוק זה בשנת 2007). לפי סעיפים אלו, תביעות על סכום קצוב שגובהו אינו עולה על 50,000 ₪ והן לאכיפת חוזה או התחייבות שיש להם הוכחה בכתב, מוגשות ישירות ללשכת ההוצאה לפועל.

מדובר בדרך אפשרית לפתיחת הליך משפטי אזרחי ולא בדרך חובה. עם זאת, על מי שלא בוחר בדרך זו תוטל הסנקציה הקבועה בסעיף 81א2 לפיה התובע לא זכאי שבית המשפט יפסוק לזכותו שכר טרחת עורך דין.

אל בית המשפט הוגשה תביעה בהליך סדר דין מהיר. הליך זה הוא הליך אזרחי אשר כל תביעה שגובהה אינו עולה על 75,000 ₪ מוגשת לפיו. מדובר בהליך מהיר ומזורז שמטרתו פתרון הסכסוך בדרך "הזריזה והיעילה ביותר". במקרה דנן, חברת ביטוח הפיקה פוליסת ביטוח לעסק מסוים (הנתבע) בהתאם לבקשתו. הנתבע, הוכיח בבית המשפט את טענתו לפיה שילם את מלוא הפרמיה בשלושה תשלומים כשאחד מהם לא נפרע על ידי החברה התובעת וככל הנראה אבד בדרך.

עם זאת, כאשר הנתבע ביקש לקבל את השיק בחזרה - הוא לא קיבל אותו או כל תשובה מהתובעת. יתרה מכן, לאחר שהוגשה התביעה, הנתבע הגיש לתובעת שיק בגובה הסכום הנתבע והשיק נפרע על ידי התובעת. התובעת ביקשה לקבל בנוסף גם תשלומים מהנתבע על הוצאותיה במהלך המשפט ועל שכר הטרחה ששילמה לעורך הדין שייצג אותה.

הנתבע סירב לשלם את התשלומים הנ"ל בטענה שהימשכות ההליכים והסכומים הגבוהים שהצטברו נבעו אך ורק מרשלנותה של התובעת אשר במשך שישה חודשים לא הפקידה את השיק המדובר ולבסוף איבדה אותו. בית המשפט הציע לצדדים לפתור את העניין על ידי תשלום נמוך (כ-200 ₪) על ידי הנתבע כפשרה.

הנתבע הסכים לכך אך התובעת סירבה לקבל זאת ולכן בית המשפט קיים דיון הוכחות בנושא. בית המשפט בחן את תקנות סדר הדין האזרחי והתייחס לתקנות 511-512 לפיהן בסוף הדיון בכל הליך לבית המשפט מוענק שיקול דעת להחליט האם לחייב את אחד מבעלי הדין לשלם לצד השני את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין, ומה יהיה גובהם.

הדבר יוכרע (הן לגבי השאלה האם להעניק ואם כן, באיזה גובה) בהתאם למידה בה השתכנע בית המשפט בצדקתו של אחד הצדדים בטענותיו לסכומים ששילם או משער שעתיד לשלם. בית המשפט עמד על השיקולים אשר עליו לשקול במסגרת זו - שווי הסעד המבוקש, התעריף המינימאלי הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין לתשלום שכר טרחה לעורך הדין (שכן כמובן ישנם עורכי דין אשר גובים שכר טרחה הגבוה ממנו), והדרך בה ניהלו בעלי הדין את הדיון.

כמו כן, עמד בית המשפט על הכלל הבסיסי הראשוני לפיו אם אין נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות שלילת הוצאות מבעל דין שזכה, יש לפסוק הוצאות לטובתו, כשכמובן לבית המשפט מוענק שיקול הדעת להכריע, בהתאם להתנהלות הצדדים לאורך חיי התיק.

חברת הביטוח תשלם הוצאות משפט

במקרה דנן, בית המשפט מצא אמת בדברי הנתבע לפיהם אין לחייבו בתשלומים נוספים של הוצאות ושכר טרחת עורך דין בשל העובדה שמילא את חלקו בהסכם והעביר את כל התשלומים הנדרשים בזמן המתאים כשאובדן השיק המדובר היה שלא באשמתו אלא באשמת התובעת. זאת, במיוחד בהתחשב בעובדה שלאחר שהתקבלה התביעה כנגדו, הנתבע שילם את הסכום האחרון (כלומר הסכום בשיק שאבד) במלואו.

בנוסף ציין בית המשפט, כי מדובר בתביעה אשר מתאימה להליך של תביעה על סכום קצוב שכן מדובר בתביעה אשר מסתמכת על מסמכים בכתב (כגון יתרות חוב, פוליסת הביטוח ועוד), והיא מכוח התחייבות מפורשת בכתב של הנתבע לתובעת (חתימה על חוזה של פוליסת ביטוח).

עוד ציין בית המשפט כי אם התובעת הייתה מגישה תביעה שכזו, הייתה יכולה להימנע מכל ההליך שהוצג לעיל ומאחר שלא עשתה כן, בקשה לקבל שכר טרחה היא בגדר ניסיון לדרוש זכות באופן לא מקובל ולא כדין שכל מטרתו הוא לקבל כספים נוספים מהנתבע. לאור זאת, בית המשפט הפך את הקערה על פיה וחייב את התובעת בתשלום הוצאות לנתבע.

לסיכום, כאשר אדם מגיש תביעה קנטרנית ובאופן אשר מטרתו להוציא כספים מהנתבע, בית המשפט כנראה יפסוק כנגדו. לכן, מומלץ לחשוב פעמיים בטרם מגישים תביעה, ובאיזה אופן יש לעשות כן.