מהם התנאים למתן פסק דין הצהרתי?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 3.6 מתוך 5 |
פעמים רבות, צדדים בהליכי הוצאה לפועל מבקשים מבית המשפט לתת להם פסק דין הצהרתי. מדובר במהלך משפטי אשר במסגרתו הצד העותר למתן הצו טוען כי יש להכריז על נכס או זכות מסוימים כשייכים לפלוני. למשל, ייתכן ויוטל עיקול מיטלטלין על חייב, ואדם הגר עימו יבקש להצהיר כי חפצים מסוימים בנכס שייכים לו ואין לעקלם. כמו כן, לעיתים הזוכה יבקש לקבל פסק דין הצהרתי באשר לבעלותו של החייב על נכס מסוים, וזאת בכדי להביא לפעולות כנגד נכס זה.
על פי החוק, צד אשר מבקש פסק דין הצהרתי צריך להוכיח את התקיימותם של מספר תנאים. ראשית, עליו להוכיח כי יש בידו את הזכות או כי קיים המצב אשר עליו הוא מבקש את ההצהרה. שנית, שומה על המבקש להוכיח כי ראוי "לשריין" את הזכות המדוברת (או את המצב) וזאת על ידי פסק דין שימנע הכחשה ו/או כפירה בהמשך. לדוגמא, כאשר אדם הגר עם החייב מבקש להצהיר על כך שמחצית מנכס מסוים שייכת לו, לשכת ההוצאה לפועל לא תוכל לממש את המקרקעין ולמכור אותם למרבה במחיר.
בית המשפט איננו חייב - כמובן - להיעתר לבקשה. לדוגמא, בית המשפט איננו מקבל תביעה למתן פסק דין הצהרתי כאשר לא קיימת עילה משפטית לעשות כן. כפי שהגדיר זאת המלומד זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי - פסק דין הצהרתי לא נועד על מנת לקבל תשובות אקדמאיות והוא איננו ניתן "סתם באוויר". כמו כן, בתי המשפט נמנעים מלתת פסקי דין הצהרתיים כאשר נעשה שימוש לרעה בהליך. יתרה מכך, הלכה פסוקה היא כי גם כאשר טענותיו של מבקש פסק הדין נכונות, פסק הדין ההצהרתי לא יינתן זולת אם יוכח שהייתה "תועלת בצידו".
תובענה למתן סעד הצהרתי יכולה להידחות גם מחמת חוסר תום לב ו/או העדר ניקיון כפיים. מדובר בפסק דין אשר הוגדר כ"סעד שביושר" אשר מחייב את המבקש אותו להציג ניקיון כפיים ותועלת משפטית. כמו כן, שומה עליו שלא להסתיר עובדות רלבנטיות מבית המשפט.
להלן דוגמא לבקשה כאמור
אישה הגישה בקשה למתן פסק דין הצהרתי אשר במסגרתו ייקבע כי המיטלטלין והרכוש בדירתה שייכים לה ונרכשו על ידה במיטב כספה. מדובר היה במוצרי חשמל, מערכת סלון ישיבה ושולחן אוכל. נושיו של אבי המבקשת ביקשו להטיל על החפצים הנ"ל עיקול מיטלטלין וזאת מחמת חובותיו הרבים של האב. המבקשת טענה כי הוריה, אשר קרסו מבחינה כלכלית, עברו לגור עימה לתקופה מסוימת, אך לא היו אלה כספיהם אשר אפשרו את רכישת מוצרי החשמל.
בית המשפט נדרש לבחון את השאלה - "של מי המיטלטלין נשוא התובענה?". בפסק הדין נקבע כי יש לענות על שאלה זו בחיוב. כיצד הוכיחה האישה את בעלותה על הנכסים? ראשית, המבקשת חזרה והעידה פעם אחר פעם בנוגע לבעלותה במיטלטלין. גרסתה נתפסה על ידי בית המשפט כגרסה מהימנה, סדורה וכנה.
כמו כן, גרסה זו זכתה לסיוע נוסף בכך שחזקה על מיטלטלין הנמצאים בביתו של אדם שהם שייכים לו. חזקה זו, בשילוב עם גרסתה המהימנה של המבקשת, העבירו את נטל ההוכחה לשכמו של הצד השני. הנתבעים לא השכילו לסתור את החזקה שהגנה על הרכוש בדירה ובית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל. דהיינו, נקבע כי הנושים לא יוכלו להטיל עיקולים על מוצרי החשמל של בתו של החייב, וזאת בשל אי יכולת להוכיח כי מדובר בחפצים משותפים אשר פסק הדין ההצהרתי ביקש לכאורה להגן על "הברחת נכסים" לגביהם.