חיפושים בהוצאה לפועל - מהו צו חיפוש?

דרגו את המאמר

חייבים אשר אינם משלמים את חובותיהם, וכאלה אשר אינם מסוגלים לעשות כן, נוהגים לא אחת בניסיון להבריח נכסים. הברחת נכסים הינה המכה הקשה ביותר עבור הזוכה, וזאת משום שיכולתו לפרוע את חובו מהחייב תלויה לעיתים במצבו הכלכלי של האחרון. אי לכך, והיות והחייב יודע כי בקרוב ייפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל (או שתיק כאמור כבר נפתח), ייתכן והאחרון יבקש למנוע כינוס נכסים על ידי העברת רכוש לצדדים שלישיים. למשל - לבני משפחה.

המשפט הישראלי מעניק לזוכה מספר דרכים באמצעותן הוא יכול למנוע מהלכים כגון דא. אחת מהם הינה בקשה למתן צו חיפוש. צו חיפוש, אשר ניתן לזוכה על ידי בית המשפט, מאפשר התחקות אחר נכסיו של חייב אותם הוא מבקש להסתיר מפני הזוכה ו/או כונס הנכסים. עם זאת, היות והזכות הקניינית הוכרה בחקיקה ובפסיקה בישראל כזכות חוקתית, צו חיפוש ניתן במשורה. דהיינו, יש להציג טעמים כבדי משקל אשר יצדיקו מתן אפשרות לערוך חיפושים אצל חייב.

צווי חיפוש בישראל מתחלקים אפוא לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הינו צו חיפוש שניתן עבור הזוכה במסגרת הליך אזרחי. לעומתו, הסוג השני הינו צו שניתן מכוח חשש לביצוע עבירה פלילית.

סמכותו של ראש ההוצאה לפועל במתן צו חיפוש

סעיף 15 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכתו של חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים אשר בהחזקתו. כמו כן, בסמכותו של ראש ההוצל"פ להורות גם על חיפושים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו של החייב וזאת במידה והוא סבור כי העניין דרוש לשלם גילוי נכסים.

סעיף 15(ג) לחוק ההוצאה לפועל מוסיף וקובע כי במידה והחיפוש נערך בחצרים או בכלים שאינם בהחזקתו של החייב, ניתן להתנות את הוצאת הצו במתן ערובה מצידו של הזוכה. יודגש כי במידה ולאחר שמיעת הצדדים הנוגעים לדבר ראש ההוצאה לפועל יחליט כי בקשת החיפוש הייתה בלתי סבירה, בסמכותו להורות על חילוט הערבות לטובת הצד השלישי - כולה או מקצתה.

הפגיעה בחופש הקניין ובזכות לפרטיות

כאמור, חוק ההוצאה לפועל הינו דבר חקיקה אשר מטרתו לבצע פסקי דין וחיובים נוספים. החוק מבקש אפוא למצוא את האיזון בין שתי תכליות עיקריות היושבות בבסיסו. מחד, קידום ענייניו של הזוכה באמצעות גבייה יעילה של חובות, וכן אינטרסים ציבוריים שונים כגון כיבוד האמון בשלטון החוק. תכלית זו משתלבת בין השאר בזכות הקניין של הנושה.

מאידך, עומדת ההגנה על זכויותיו של החייב. דהיינו, הגנה על חייבים אשר אינם יכולים, נוכח מצבם הכלכלי, לעמוד בתשלומים הדרושים לחוב הנקוב והפסוק. תכלית זו נועדה למנוע מצבים בהם חייבים בהוצאה לפועל יקרסו מבחינה כלכלית ויהפכו (הם ובני משפחתם) לנטל על החברה. בית המשפט העליון הגדיר את התכלית השנייה כ"עניין בעל היבט חברתי".

לא אחת נקבע כי המתח בין שתי התכליות הנ"ל בא לידי ביטוי גם במתח שבין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובין חוק ההוצאה לפועל. זאת מתוך נקודת ההנחה המשפטית כי חוק ההוצאה לפועל מקפל בתוכו פגיעות מסוימות כמובן בסעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. במסגרת זו, בתי המשפט מונים גם את הכלי המאפשר חיפוש בכליו, בחפציו ובחציריו של החייב במסגרת סעיף 15 לחוק ההוצאה לפועל. דהיינו, בית המשפט לא יורה בנקל על מתן צו חיפוש כאמור, אלא כאשר קיים בהחלט חשש סביר מבחינת הברחת נכסים או העלמתם.