בקשת רשות ערעור בהוצאה לפועל, באילו מקרים?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

הליך ההוצאה לפועל מסייע לזוכה לממש פסק דין שניתן לטובתו ולמימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כמו שטר משכנתא, שטר חוב ושיקים. זוכה או חייב אשר נפגעו מהחלטה כלשהי של הרשם, עובד או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, רשאים להגיש ערעור, אולם ברוב המקרים לא ניתן לערער על החלטה מבלי לקבל רשות ערעור.

סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי אדם הרואה עצמו נפגע כתוצאה מפעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר בפני רשם ההוצאה לפועל. על החלטת הרשם יש להגיש בקשת ערעור לבית משפט השלום.

ערעור בזכות ללא צורך בקבלת רשות

כדי להגיש ערעור על צווים והחלטות של הרשם, לרבות החלטות בערר, יש לקבל בשלב ראשון רשות ערעור מבית משפט השלום, אלא אם מדובר במקרים מיוחדים. ניתן להגיש ערעור על החלטת הרשם ישירות לבית המשפט ללא צורך בקבלת רשות לערער מראש כאשר התקבלה החלטה בעניין מעצר למניעת הפרעה בביצוע, עיכוב יציאה מן הארץ, החלטה במסגרת טענת פרעתי, חיוב של נאמן, החלטה בעניין מכירה או פינוי של מקרקעין המשמשים כדירת המגורים של החייב.

וכן במקרים של חיוב צד שלישי בתשלום החוב כאשר הוא לא מסר את הנכסים המעוקלים שברשותו או הוציא מידיו נכסים אלה בניגוד להחלטת הרשם, אין צורך בקבלת רשות ערעור בנוגע להחלטה לגבי חיוב של כונס נכסים בפיצוי, הגבלות של שימוש החייב בדרכון, עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על חייב המשתמט מתשלום חובותיו וצו הבאה.

גם כאשר הוטל צו מאסר על חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב, מאסר עקב חוב מזונות וכל החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל הקשורות לביצוע פסק דין בענייני משפחה אין צורך בקבלת רשות ערעור. כדי להגיש ערעור על צווים והחלטות של הרשם בעניין ביצוע פסק דין בענייני משפחה, ניתן לערער בזכות לפני בית המשפט לענייני משפחה בפני שופט אחד.

בקשת רשות ערעור על החלטת הרשם

כאשר מדובר בכל החלטה אחרת של הרשם שאינה מנויה ברשימת המקרים שבהם אין צורך לקבל רשות לערער, יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום. אם הרשם כלל בהחלטתו גם מתן רשות לערער, ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום ללא צורך בבקשה נוספת.

כאשר ההחלטה ניתנה בפני האדם שמעוניין לערער, בין אם מדובר בחייב ובין אם בזוכה, צד ג' או כל גורם אחר המעורב בהליכי ההוצאה לפועל, יש להגיש את הערעור בתוך 20 ימים ממועד מתן ההחלטה. אם ההחלטה לא ניתנה בפני האדם המערער, יש להגיש את הערעור בתוך 20 ימים מהמועד שבו הומצאה לידיו ההחלטה.

את בקשת רשות הערעור יש להגיש לבית משפט השלום תוך פירוט הנימוקים מדוע לדעת המבקש יש לאפשר לו להגיש ערעור, ובצירוף המסמכים הבאים: תצהיר לאימות עובדות, העתק מההחלטה או מהצו שעליהם מוגש הערעור עם חותמת של לשכת ההוצאה לפועל והעתק מכל מסמך אחר שעליו מתבסס הערעור.

עיכוב הליכים לאחר הגשת בקשת רשות

הגשת בקשת רשות ערעור לא מעכבת באופן אוטומטי את הליכי הוצאה לפועל. לכן חייב המעוניין לעכב את ההליכים שננקטו נגדו לצורך גביית החוב כמו צו עיקול, הגבלת חשבון בנק וכדומה, עד לסיום הדיון בבקשת רשות הערעור או עד סיום הדיון בערעור עצמו, נדרש להגיש בקשה לעיכוב הליכים לרשם או לבית המשפט שאליו מוגשת בקשת רשות הערעור.

לאחר הגשת הבקשה לרשות ערעור, יש להמציא העתק לצדדים האחרים בעניין. אם החליט בית המשפט, שבקשת רשות הערעור לא מצריכה תשובה מהצדדים האחרים, הוא ידחה אותה מיד, כך שבעצם לא ניתן לערער על החלטת הרשם. ואם לא החליט כך, הצדדים האחרים נדרשים להשיב לבקשה ולאחר קבלת תגובתם ייערך דיון בנוכחות הצדדים.

בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לרשות ערעור, או לקבל אותה ולדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, רק לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. כמו כן בית המשפט רשאי לקבל את הבקשה אך לא לדון בערעור עצמו.

הגשת ערעור לאחר שניתנה רשות

במקרה שניתנה רשות ובית המשפט לא דן בערעור עצמו, נדרש המערער להגיש את הערעור בתוך 20 ימים מיום שהומצאה לידו ההחלטה על מתן רשות הערעור. אם ההחלטה ניתנה בפניו, עליו להגיש את הערעור בתוך 20 ימים מיום שניתנה. 

העתקים של הערעור יש להגיש לבית המשפט, לרשם ולשאר הצדדים בתיק. המערער נדרש לפרוש את הנימוקים העובדתיים והמשפטיים לבקשתו ולצרף העתק מאושר מההחלטה או מהצו שעליהם הוא מתבסס, תצהיר לאימות העובדות והעתק של כל מסמך רלוונטי אחר. אם המסמכים הוגשו במסגרת בקשת הערעור אין צורך לצרף אותם שוב.

הצד השני רשאי להגיש תצהיר תשובה בצירוף העתקים מאושרים של המסמכים שעליהם הוא מסתמך. לאחר עיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים, רשאי בית המשפט לאשר את ההחלטה או הצו שעליו הוגש הערעור, לבטל או לשנות אותם, על פי שיקול דעתו.