התנגדות למינוי כונס נכסים, באילו מקרים?
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 3.6 מתוך 5 |
כונס נכסים בהוצאה לפועל הוא אדם שתפקידו לטפל בנכסי החייב כאשר נפתח תיק בהוצאה לפועל והחייב אינו מסדיר את חובותיו. לאחר מינוי כונס נכסים, בסמכותו לבצע כל פעולה חוקית בנכסי החייב, כולל השכרה ומכירת הנכס, כמי שנכנס בנעלי החייב.
במסגרת תפקידו, כונס הנכסים אחראי על ניהול נכסי החייב ובעת הצורך אחראי גם על מכירתם, כדי למקסם את יכולת החזר החובות של החייב כלפי נושים. לאחר מינויו, הכונס הוא שליחו של בית המשפט ופועל כעושה דברו, על כן בכל שלב רשאים החייב והזוכה לערער ולהשיג על דרך פעולתו באמצעות פנייה לבית המשפט, לרבות הגשת בקשת התנגדות למינוי כונס נכסים.
ערעור על החלטת הרשם למנות כונס נכסים
על רוב החלטות רשם ההוצאה לפועל לא ניתן לערער ישירות ויש להגיש קודם לכן בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום. במקרה שההחלטה על מינוי כונס נכסים ניתנה בפני המתנגד, שיכול להיות החייב או הזוכה, יש להגיש את הערעור בתוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, ואם היא לא ניתנה בפניו, יש להגיש את הערעור בתוך 20 ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה.
במסגרת בקשת רשות ערעור יש לפרט את נימוקי ההתנגדות ולצרף תצהיר לאימות העובדות, העתק מאושר מההחלטה או הצו שעליהם מערערים והעתק מכל מסמך אחר שעליו מסתמכת הבקשה. לאחר דיון בנושא זה, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, לקבל אותה ולדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, או לתת רשות לערער אך לא לדון בערעור עצמו.
ערעור על החלטה ללא בקשת ערעור
במקרים מסוימים, ניתן להגיש ערעור על החלטת הרשם ישירות לבית המשפט ללא צורך בקבלת רשות לערער מראש, כמו במקרה של חיוב של כונס נכסים בפיצוי לפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. את הערעור יש להגיש במספר העתקים לבית המשפט, לרשם ולכל הצדדים המעורבים. במסגרת הערעור יש לפרוש את הנימוקים העובדתיים והמשפטיים ולצרף מסמכים רלוונטיים התומכים בבקשה.
עם זאת, הגשת ערעור על החלטת הרשם למנות כונס נכסים לנכסי החייב אינה מעכבת את הליכי ההוצאה לפועל באופן אוטומטי. על כן, חייב המעוניין לעכב את המינוי עד לסיום הדיון בערעור, נדרש להגיש בקשה לעיכוב הליכים, לרשם ההוצאה לפועל או לבית המשפט שאליו הוגש הערעור.
באילו מקרים ניתן למנות כונס נכסים?
רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות כונס נכסים, כאשר חייב לא עומד בצו התשלומים שנקבע לו או לא מסדיר את חובותיו שבגינם נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. כונס נכסים יכול להיות כל אדם, כולל החייב עצמו, אולם בדרך כלל הזוכה לא יכול לשמש ככונס נכסים, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות לכך.
מינוי הכונס משמש כאמצעי לגביית החובות באמצעות הליכי הוצאה לפועל. עם זאת לא ניתן למנות כונס לכלל נכסי החייב, אלא הרשם יכול למנות כונס לנכס מסוים אחד של החייב, אם הוא השתכנע כי הדבר יסייע לו לביצוע פסק דין או למימוש שטר חוב.
במסגרת תפקידו, כונס הנכסים נדרש לשלוט ולנהל אחד מנכסי החייב כדי לזרז את החייב להסדיר את התשלומים לזוכה ולבצע את פסק הדין. לאחר מינויו, הכונס רשאי למכור או לממש את הנכס ולעשות בו כל מה שיורה לו הרשם. במסגרת המינוי יכול הרשם להורות לכונס לתפוס נכס שנמצא בבעלות החייב, כגון דירה שאינה משמשת למגורי החייב ובני משפחתו המתגוררים עמו או רכב, ולמכור אותו לשם סיוע בפירעון החוב.
כינוס נכסים בהוצאה לפועל
על פי סעיף 53 לחוק הוצאה לפועל, ניתן למנות כונס נכסים לנכס מסוים אחד, ולא לכלל נכסי החייב, כמו במקרה של הליך פשיטת רגל, שבמסגרתו ממנה בית המשפט כונס נכסים לכלל נכסי החייב. בהליכי הוצאה לפועל, הנכס חייב להיות, בודד ומסוים, קיים ומאותר, ואף לרשם אין סמכות לחפש נכסים שהוסתרו על ידי החייב.
הכונס נדרש לנהל פנקסים ולמסור לרשם דוחות על כל פעולותיו. עליו למסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל את הכספים שהתקבלו עקב השכרת או מכירת הנכס. לצורך הבטחת מילוי תפקידו, ניתן לדרוש מהכונס למסור ערובה. ואם הוא לא מילא אחר חובותיו כדין, הרשם יכול לחייב את הכונס בתשלום פיצוי עבור הנזק ואף ניתן להורות על חילוט הערובה.
הגבלות על חייב בכינוס נכסים
בעת כינוס נכסים בהוצאה לפועל, לא חלות באופן אוטומטי הגבלות על החייב, אלא אם הרשם סבר כי יש צורך להטיל עליו סנקציות נוספות מלבד כינוס נכסיו, כדי לזרז את תשלום והסדרת החוב. הרשם יכול להטיל על החייב צו לעיקול רכב, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על רישיון נהיגה, הגבלה על דרכון, הגבלה על שימוש בשיקים וכדומה. ואולם, לא ניתן לממש את דירת המגורים של החייב והכונס אינו רשאי למכור אותה ללא מתן פתרון דיור חלופי לחייב ובני משפחתו הגרים עמו. ואף במקרה שממונה כונס לדירה הממושכנת לטובת הזוכה במשכנתא, החוק קובע הסדרים מיוחדים להסדרת החוב באופן שימנע את מכירתה.