מהן זכויות חייב בעת מינוי כינוס נכסים בהוצאה לפועל?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לרשם ההוצאה לפועל למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, אם הוא ראה כי יש צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק דין, או שטר אשר בגינם נפתח נגד החייב תיק בהוצאה לפועל.

כאשר רשם ההוצאה לפועל ממנה כונס נכסים לנכסי החייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מינוי כונס נכסים לביצוע פסק דין אינו יכול לפגוע בזכויות החייב לגבי נכסים שאינם ניתנים לעיקול, ושומר על הגנת דירת מגורים, מכירת דירת מגורים במסגרת מימוש משכנתא, מכירת דירת מגורים שעוקלה בהוצאה לפועל, וכן אינו יכול לפגוע בהגנת חייב חקלאי, המאפשרת לרשם ההוצאה לפועל להשאיר בידי חייב שטחים חקלאיים הדרושים לו למחייתו ולא למכור אותם לצורך פירעון החוב.

מינוי כונס נכסים לנכס אחד בלבד

תפקידו של הכונס הוא לשלוט ולנהל את אחד מנכסיו של החייב, במטרה לממש את פסק הדין. עם זאת, חוק ההוצאה לפועל מאפשר מינוי כונס נכסים לנכס אחד בלבד ולא לכלל נכסיו של החייב, לעומת כינוס נכסי חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל.

הרשם רשאי להורות כי כונס הנכסים בהוצאה לפועל ייתן ערובה, לפי שיקול דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו. במסגרת תפקידו כונס הנכסים רשאי לנהל את הנכס, למכור או לממש אותו, ולעשות בו כל מה שיורה לו הרשם, בהתאם לבקשת החייב, בקשת הזוכה או בהתאם לבקשת הכונס עצמו.

כונס הנכסים נדרש לנהל פנקסים ולמסור דוחות על עבודתו לרשם או למי שיורה עליו הרשם. וכן עליו למסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו כתוצאה מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.

מיטלטלין שלא ניתנים לעיקול בעת מינוי כונס נכסים

סעיף 55 לחוק קובע כי אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי סעיפים 22, 38, 39 ו-50 או לפי כל דין אחר. לפיכך, בעת מינוי הכונס יש לשמור על זכותו של החייב לגבי מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כולל: צרכי אוכל המשמשים למחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים ימים, בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים החיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו.

נוסף על כך, לא ניתן לעקל בעת מינוי כונס נכסים: תשמישי קדושה, כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לחייב שהוא נכה והנחוצים לו לשימושו האישי עקב נכות, חיות מחמד, טלוויזיה שערכה אינו מעל 500 שקלים או מכשיר רדיו ששוויו אינו עולה על 150 שקלים, מחשב אישי שערכו אינו עולה על 1,000 שקלים, או מדפסת שערכה אינו עולה על 200 שקלים, מכשיר טלפון ששוויו אינו עולה על 150 שקלים ומכונת כביסה שערכה אינו עולה על 1,000 שקלים.

הגנת דירת מגורים של החייב

על פי חוק ההוצאה לפועל עומדת לחייב הגנה מפני מכירת דירת מגורים במסגרת הליכי מימוש משכנתא, מתוך כוונה להבטיח לו ולבני משפחתו הגרים עמו קורת גג כאשר דירתו ממושכנת והיא עומדת למכירה לצורך גביית החובות.

כאשר הוטל צו עיקול על דירת מגורים של החייב, והוא לא הסדיר את החוב בתוך 30 יום מהמועד שבו נרשם העיקול, ניתן לפנות אותו מהדירה ולמכור אותה לצורך פירעון החוב, בכפוף לשליחת הודעה על כך ולסידור מגורים חלופי, בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.

כמו כן, ניתן למכור דירת מגורים ממושכנת במסגרת הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל, רק לאחר שהוכח כי לחייב ולבני משפחתו נמצא מקום סביר למגורים או שיש להם יכולת כלכלית המאפשרת לשלם שכר דירה במקום סביר, או שהועמד לרשותם סידור מגורים חלופי.

הגנת חייב חקלאי בכינוס נכסים

נוסף על כך, מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל אינו יכול לפגוע בזכויות החייב אשר עובד למחייתו בחקלאות, כאשר ההגנה בחוק מאפשרת לרשם להשאיר בידי חייב שהוא החקלאי שטחים חקלאיים הדרושים לו למחייתו ולא למכור אותם כדי לפרוע את חובותיו בהוצאה לפועל.

סעיף 39 לחוק קובע כי אם המקרקעין שעוקלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל מהווים אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית, ומשמשים כמקור פרנסתו של החייב, הרשם רשאי להורות שהמקרקעין יישארו בידי החייב, כדי שלא לפגוע בתנאי מחייתו ובני משפחתו הגרים עמו. סעיף זה תקף גם כאשר החייב הוא קיבוץ, לעניין קרקעות שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.