מהם תפקידיו וסמכויותיו של חוקר בהוצאה לפועל?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חקירת יכולת לחייב מתבצעת על ידי רשם הוצאה לפועל או חוקר מטעמו, במטרה לברר מהו מצבו הכלכלי של החייב, ומהי יכולתו לקיים את פסק הדין או לשלם את החוב שבגללו נפתח התיק. במסגרת החקירה נבדקים מצב נכסי החייב, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו וכניסותיו לארץ, חובותיו והוצאותיו.

הרשם או חוקר מטעמו, יכול לבצע חקירת יכולת ביוזמתו בכל עת במטרה לברר את יכולתו הכלכלית של החייב. החקירה יכולה להתבצע גם על פי בקשת הזוכה, כדי לברר האם לחייב יש יכולת לפרוע את החוב, או ביוזמת החייב, כדי להראות כי אין באפשרותו להסדיר מיד את החוב, אלא באמצעות צו תשלומים חודשי.

כיצד מתבצעת חקירת יכולת?

חקירת החייב יכולה להתבצע בפומבי או בדלתיים סגורות, בלשכה שבה מתנהל תיק ההוצאה לפועל או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החייב. החקירה יכולה להתבצע על סמך תצהיר ושאלון שמילא החייב גם ללא נוכחות הזוכה, והרשם אשר עורך את החקירה רשאי להזמין עדים, ולאכוף את התייצבותם, עדותם והגשת מסמכים.

חייב שהתייצב לחקירת יכולת נדרש להשיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו הכלכלית, עליו לחתום על כתב ויתור על סודיות ולאחר מכן ייחקר בו במקום בידי רשם או חוקר מטעמו ויקבל אישור על התייצבותו. הרשם רשאי לתת לחייב צו תשלומים, אלא אם סבר כי יש מקום להחלטה אחרת.

אישור על התייצבות לחקירה

חייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות לא ייחשב לחייב המשתמט מתשלום חובותיו, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי הרשם, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב אישור התייצבות. הרשם יכול להוציא צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה.

במקרה שהחייב התייצב לחקירה ולא נחקר מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות, ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים ממועד התייצבותו, בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש הוא יהיה צפוי למאסר.

מי כשיר להיות חוקר בהוצאה לפועל?

סעיף 68 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר ישמשו כחוקרים בהוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון.

חוקר בהוצאה לפועל יכול להיות עורך דין שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או רואה חשבון בעל רישיון לפי חוק רואי חשבון, אשר קיבל הכשרה מתאימה, בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.

מהן סמכויותיו של החוקר?

חוקר ההוצאה לפועל מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, הן על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, והן בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולת. הרשם מוסמך למנות חוקר בתיק הוצאה לפועל מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובתנאי שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד עניינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.

חוקר ההוצאה לפועל פועל מטעם הרשם ובהתאם להוראותיו, ועליו להגיש לרשם דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו. הרשם רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב, וכן הוא רשאי, בכל שלב, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדוחות, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.

חובת הסודיות של החוקר

חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במסגרת מילוי תפקידו. במקרה שהזוכה והחייב הגיעו לידי הסכם באשר לאופן תשלום החוב במהלך הבדיקה לפני החוקר, נדרש החוקר להגיש את ההסכם החתום לאישור רשם, אשר רשאי לאשר או לדחות אותו. אם הרשם אישר, להסכם יהיה תוקף של צו תשלומים.

הוספת תקנות לביצוע חקירת החייב

שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין המקום שבו יערוך החוקר את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על החוקר וכן סדרי העבודה של הוועדה הממליצה, לרבות לעניין סמכותה לבטל המלצה שנתנה. בנוסף יקבע שר המשפטים בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של החוקר ואת אופן התשלום, ואף רשאי לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.