החייב ביקש לסגור את התיק מאחר והוא אינו בר ביצוע

דרגו את המאמר

החייב הגיש בקשה ללשכת ההוצאה בכפר סבא לסגירת התיק שנפתח לפני כשלושים שנה בטענה כי פסק הדין אינו ניתן עוד לביצוע.

תשלום החוב לזוכה הותנה בהחזרת הרכב לחייב

בשנת 1985 הזוכה פתח נגד החייב תיק הוצאה לפועל. על פי פסק הדין שניתן שנה קודם לכן, נקבע כי החייב נדרש לשלם לזוכה סך של 20,000 שקל ולאחר ביצוע התשלום הזוכה יחזיר לחייב את רכבו. ובנוסף החייב נדרש לשאת בהוצאות המשפט בסך 3,000 שקל.

כשמונה שנים לאחר שנפתח התיק עודכן בתיק אישור המסירה והחייב הגיש בקשה בטענת פרעתי בתיק, אך התהליכים עוכבו, ורק בשנת 2013 התקיים דיון בבקשה בטענת פרעתי. כיום סכום החוב בתיק לאחר צבירת ריביות והפרשים עומד על סך של כ- 176,000 שקל.

החייב טען כי לא קיבל את רכבו לכן לא שילם את החוב

לטענת החייב לפי פסק הדין הזוכה זכאי לקבל כספים כנגד החזרת הרכב, אך מאחר והזוכה לא השיב לו את הרכב הוא אינו זכאי לקבל את הכספים. עוד טען כי רק בשנת 2002 הוא קיבל אזהרה בנוגע להוספת הפרשי הצמדה וריבית לקרן החוב בתיק וביקש לבטל אותם.

מנגד טען הזוכה כי הוא היה אמור להחזיר את הרכב רק לאחר שיקבל לידיו סכום של 20,000 שקל מהחייב. לטענתו הוא פנה אל החייב מספר פעמים על מנת שייקח את הרכב ובדרישה לשלם את החוב, ובסוף נאלץ לנקוט כנגדו בהליכים לצורך ביצוע חיוב כספי.

הזוכה נאלץ להיפטר מהרכב הישן והחלוד

עוד טען הזוכה כי מצבו של הרכב מסוג אוודי משנת ייצור 1981 שהיה מושבת במהלך כל השנים, נהיה גרוע מאוד והחליד ובסופו של דבר הוא נאלץ להיפטר ממנו, למרות שהוא היה רשום על שמו של החייב.

מעיון בפסק הדין משנת 1984 עלה כי התשלום הינו כנגד החזרת הרכב לידי החייב. מאחר שהוכח כי הרכב לא הוחזר לידי החייב, קבע כבוד רשם הלשכה כי אין עוד בסיס לחייב את החייב בסך 20,000 שקל.

עוד הוסיף כי אין במילים "לאחר ביצוע התשלום" להפריד בין התשלום לזוכה לבין החזרת הרכב לידי החייב, על כן התשלום הינו אך ורק כנגד החזרת הרכב לחייב.

החוב הישן בוטל מאחר ולא ניתן להשיב לחייב את הרכב

הרשם קבע כי כאשר הזוכה החליט להיפטר מהרכב, הוא בעצם גרם במו ידו לביטול פסק הדין והחוב שמגיע לו. לפיכך החיוב בסך 20,000 שקל אינו בר ביצוע והורה על ביטול החיוב לרבות ביטול החיובים הנלווים כגון: הפרשי ריבית והצמדה, שכר טרחת עורך דין פסוק וכדומה.

בנוסף בפסק הדין משנת 1984 הנתבע חויב בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 שקל. לטענת הזוכה הוא שילם את הסכום והחייב טען כי הוא לא זכר אם שילם את הוצאות המשפט או לא מאחר וחלפו 30 שנה מאז שהוא ניתן.

על כן הרשם חייב את החייב לשלם לזוכה את הסכום בסך 3,000 שקל עבור הוצאות המשפט הישנות בתוספת מע"מ, ריבית חוקית והצמדה החל מיום מתן פסק הדין בשנת 1984 ועד התשלום בפועל.

17-03993-95-0