האם החייב יקבל את הזכות להתגונן בעקבות ההחלטה למימוש שטר חוב?
דרגו את המאמר |
|
המשיבה, שהינה חברה גדולה לייצור ושיווק מזון, הגישה בקשה לרשם ההוצאה לפועל לממש שטר חוב בסך של 52,523 שקל.
מנגד האדם החתום על שטר החוב, שהינו מנהל בכיר בחברת מזון אחרת, התנגד להחלטה זו והגיש ערעור לבית משפט השלום בעכו.
המערער טען בין היתר שהוא אינו חתום על השיק ואף אינו חתום כלל על כתב הערבות. בית המשפט נדרש להכריע האם יש לאפשר את מימוש שטר החוב או לבטל את החלטת הרשם, לאור טענות המערער.
המערער טען כי הערב הוא שותפו לשעבר בעסק
המערער הגיש התנגדות לביצוע שטר חוב מסוף שנת 2005, בטענה כי החתימה המתנוססת על השיק היא חתימה מזויפת ואיננה שלו. עוד טען כי הוא מעולם לא הסכים לחתום ערבות לחברת המזון, וייתכן שהחתימה על הערבות נעשתה עם שותפו לשעבר בעסק, שעימו הוא נמצא כיום בהליכים משפטיים.
מנגד טענה המשיבה כי ההתנגדות לביצוע שטר החוב היא כללית, סתמית ואינה מבוססת. לדבריה, המערער הוא מנהל בכיר בחברה החייבת בתיק ההוצאה לפועל והוא חתם על שטר הערבות בנוכחות עד מטעמה.
האם החתימה על שטר החוב מזויפת?
המשיבה צירפה העתק של תעודת זהות המערער ומסמכים נוספים הסותרים את טענותיו. עוד טענה כי המבקש לא הגיש תלונה במשטרה, למרות החשד לזיוף החתימה ולפיכך הגנתו קלושה ביותר. המשיבה הסכימה לתת למערער את האפשרות להתגונן, בכפוף להפקדת עירבון בסך 40,000 שקל.
המערער הציג בפני בית המשפט שני נימוקים מרכזיים להתנגדותו. בנימוק הראשון טען כי רשם ההוצאה לפועל לא נתן את דעתו על פגמים מהותיים הקיימים במילוי טופס הבקשה לביצוע השטר, והוסיף כי אם הרשם היה מתחשב בפגמים אלה, הבקשה היתה נדחית.
בנימוק השני טען המערער כי לרשם לא היתה הסמכות לבסס את החלטתו, מאחר והוא לא נתן אפשרות להציג בפניו את גרסתו בדבר זיוף החתימה והשותף בעסק, ולא נתן לו את הרשות להתגונן.
בית המשפט קבע כי אם החתימה על השטר אכן מזויפת, לא ניתן לחייב את המערער במימוש שטר החוב.
המערער יקבל את הרשות להתגונן ללא צורך בהפקדת עירבון
עוד קבע בית המשפט כי ההחלטה שקיבל הרשם מבלי לקיים דיון בנוכחות המערער היא לגיטימית ומעוגנת בחוק. מטרתו של הרשם היתה לייעל את ההליכים ולחסוך בזמן שיפוטי יקר והוא רשאי לחייב בהפקדת עירבון כתנאי למתן רשות להתגונן.
עם זאת, בשל התנגדותו של המערער לממש את שטר החוב, נדרש בית המשפט לקיים דיון הכולל את חקירת המערער. ולאור טיעוניו בנוגע לזיוף הוא רשאי להתגונן ללא צורך בהפקדת עירבון כלשהו.
בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי החלטת הרשם למימוש שטר החוב מבוטלת. המערער יקבל רשות להתגונן והתצהיר שלו ישמש ככתב הגנה.
ע"ר 1023-07