טיבו של הליך ביצוע עיקול מטלטלין

דרגו את המאמר

סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ניתן - במסגרת הליכי ההוצאה לפועל - להאציל משימות ל"בעלי תפקידים" מסוימים. בעלי תפקידים אלה יכולים להיות - למשל - מעקלים הנשלחים מכוח הוראה של ראש ההוצאה לפועל לבצע עיקול נכסים של חייב. מעקלים אלה הינם בעלי מקצוע שתפקידם מוגדר. אי לכך, הם אינם רשאים לבטל את העיקול או לתווך בין החייב לזוכה על מנת למנוע ו/או להשהות את העיקול.

חוק ההוצאה לפועל מקדיש פרק שלם לאופן קבלת האישור ולחובות המוטלות על אותם בעלי תפקידים. בין השאר, החוק קובע כי בעל תפקיד איננו רשאי להאציל את ביצוע תפקידו על אחר. כמו כן, שומה עליו לפעול במסירות, בנאמנות ובקפדנות.

בעל התפקיד מחויב לבצע את תפקידו תוך הקפדה על הוראותיהם של המוציא לפועל (אשר בתחומו הוא פועל), בית המשפט, וסדרי המינהל שנקבעו על ידי מנהל בתי המשפט.

יודגש כי בעל תפקיד איננו רשאי לחרוג מגדרי התפקיד שהונח בידיו. למשל, הוא איננו בר סמכות לתווך בין החייב והזוכה ו//או לנהל משא ומתן עם החייב בנוגע להסדרים חדשים. מקל וחומר שהוא איננו רשאי להחתים את החייב על התחייבות או הסכם כלשהם. דברים אלה נאמרים גם כאשר מדובר במשא ומתן עם צדדים שלישיים הכוללים נטילת התחייבויות מהחייב. למעשה, לולא החלטה של ראש ההוצאה לפועל, בעל תפקיד איננו רשאי להימנע מהליך או להשהות אותו. להלן דוגמא למקרה אשר זהו עניינו.

משא ומתן באמצעות המעקל

מדובר בתביעה שהוגשה על ידי זוכה בתיק שנפתח בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון. עסקינן בבקשה לביצוע שטר ש"הסתבכה" כאשר הגיעו לביתה של החייבת מעקלים לשם ביצוע עיקול מיטלטלין. עם הגעתם של המעקלים למתחם, החייבת הזעיקה את אחיה ובתה על מנת לסייע לה למנוע את ביצוע העיקול. כעת, המעקל החל לתווך במשא ומתן בין החייבת לבין הזוכה, אשר עמד במרחק מה מהדירה, והצדדים הצליחו להגיע להסכמה.

המעקל לא ביצע את העיקול והצדדים חתמו על טופס "ההוראה לביצוע ההליך" של לשכת ההוצאה לפועל. מדובר היה ב"התחייבות לפרוע את החוב בתשלומים חודשיים של כ-3,000 שקלים בחודש". במקביל, בתה של החייבת מסרה שיק ערבות מטעמה על סך 25,000 שקלים. יודגש כי החוב אשר עמד כנגד החייבת היה על סך של כ-250,000 שקלים, ואילו ה"ההתחייבות" שנחתמה מול המעקלים הייתה למשך שנה (36,000 שקלים בסה"כ). השיקים נמסרו למעקל אשר העביר אותם לתובע. ההמחאות לא נפרעו והחוב לא שולם כנדרש.

פעולותיו של המעקל - "חריגה מסמכות"

התובע הגיש את התביעה דנן על מנת להביא לפירעון חובו. לדבריו, הייתה פתוחה בפניו הדרך לפתוח בהליכים גם כנגד בתה ואחיה של החייבת, וזאת מתוקף ערבותם לפי ההתחייבות באירוע העיקול. הנתבעים העלו שורה של טענות כנגד התביעה, לרבות טענות שטריות, תקינות הליכי הוצאה לפועל, וחתימה על המסמך תחת כפייה, עושק ולחץ. השופטת, וינבאום-וולצקי, דחתה את טענותיהם של הנתבעים באשר לתקפות השטר. נקבע כי היה עליהם להשמיע את טענותיהם הללו מול ראש ההוצאה לפועל ולא מול בית המשפט.

עם זאת, בית המשפט מצא לנכון לבטל לחלוטין את ההתחייבות אשר הושגה בין הנתבעים לבין התובע באמצעות משא ומתן דרך חברת גביית חובות ועל ידי התקשרות עם אחד המעקלים. בפסק הדין נקבע כי המעקל, בשל היותו בעל תפקיד ביצועי ותו לא, לא היה רשאי לתווך בהסכם בין הנתבעים לתובע, מקל וחומר כאשר התיווך נעשה על ידי גורם שלישי נוסף.

"כל פעולותיו של המעקל היו תוך כדי חריגה מוחלטת וברורה מסמכות", נקבע בפסק הדין, "המעקל לא היה רשאי להימנע מביצוע הליך העיקול ו/או להחליט על השהייתו ללא קבלת הוראה מפורשת מראש ההוצאה לפועל. הוא לא היה רשאי לנהל עם הנתבעים משא ומתן אודות החוב ובטח שלא להחתים אותם על הסכם פשרה או התחייבות עתידית".