בקשת רשות להתגונן לגבי חוב ארנונה בסדר דין מקוצר

דרגו את המאמר

חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) קובע את הדרך אשר באמצעותה ניתן להשיג על הודעת ארנונה. סעיף 3 לחוק קובע כי ניתן להגיש השגה על ארנונה בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההודעה על החוב. ההשגה צריכה להיות מוגשת לפני מנהל הארנונה על יסוד מספר טענות המפורטות בחוק. בין הטענות הנפוצות שנשמעות במקרים כגון דא ניתן למנות טעות בציון הנכס, השימוש בו או גודלו. כמו כן, ברור אפוא כי אדם רשאי לטעון כי הוא איננו מחזיק בנכס כמשמעותו לפי סעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות.

במקרים בהם המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת סיווג הנכס, יש לכך משמעות מבחינת החיוב בארנונה. מיותר לציין כי שטח חקלאי איננו ממוסה בארנונה כמו בניין מגורים. כמו כן, ישנה גם משמעות לגודל הנכס וזאת משום שמדובר בפרמטר המשפיע על שיעור הגבייה.

כאמור, הסמכות לדון בהשגות כנגד ארנונה נתונה למנהל הארנונה ולוועדת הערר. אי לכך, בית המשפט אינם ברי סמכות לקבל החלטות הסותרות את קביעתה של הרשות המנהלית. הלכה פסוקה היא כי לאחר שחוק מסוים קובע הליכים מיוחדים באשר לאופן השגה, לרבות מועדים להגשתה, הנישום איננו יכול לפנות בתביעה בהליכים רגילים. להלן דוגמא למקרה אשר זהו עניינו.

תביעה בסדר דין מקוצר

הרשות המקומית במקרה דנן הגישה כנגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 80,000 שקלים בעבור חוב ארנונה בשל נכס בהחזקתה. בעלת הנכס הגישה לבית המשפט בקשת רשות להתגונן. בבקשה נטען כי הנכס המדובר משמש לייעוד חקלאי ועל כן קביעת הארנונה הייתה צריכה להיעשות בהתאם.

המבקשת טענה כי היא פנתה בעניין לגורמים המוסמכים, וזאת במסגרת בקשת היתר לבניית מפעל גז. לטענתה, הגורמים הרלבנטיים העניקו לה אישור עקרוני לכך. יודגש כי הוועדה לתכנון ובנייה דחתה בסופו של היום את האישור לשימוש חורג. אי לכך, המבקשת טענה כי הרשות לא הייתה רשאית לגבות ממנה ארנונה אלא לפי סיווג הנכס כפי שהוא נותר בפועל. כמו כן, נטען כי לא נעשה שימוש במרבית שטחו של הנכס.

בית המשפט קבע כי היות והליכי ההשגה על הארנונה נקבעו באופן ברור בחוק, לא היה מקום לפנות בבקשת רשות להתגונן בבית המשפט - משל היה זה שטר שנפתח בגינו תיק בהוצאה לפועל.