צו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל במעמד צד אחד
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5 |
חוק ההוצאה לפועל מתייחס גם למקרים בהם קיים חשש כי חייב יבקש לסכל את ההליכים כנגדו על ידי הימלטות מישראל (זאת תוך שהוא משאיר את הנושים אל מול שוקט שבורה). אי לכך, בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל להטיל על חייב צו עיכוב יציאה מהארץ. סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל עוסק בתנאים ובשיקולים העומדים מאחורי צו עיכוב בהוצאה לפועל.
סעיף 14(א) קובע כי במידה ויש לראש ההוצאה לפועל "יסוד סביר להניח" כי החייב מתכוון לברוח מישראל מבלי להביא לפירעון חובו, ומבלי להבטיח את פירעון החוב בדרך כלשהי, אזי ניתן לעכב את יציאתו מישראל. ראש ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהחייב להפקיד את דרכונו או תעודת המסע שלו.
במקרים בהם מדובר בחייב העומד בחובותיו לפי צו תשלומים שהוטל עליו על ידי רשם ההוצאה לפועל מכוח סעיפים 7א, 69(ב) או 69א, אזי עיכוב יציאתו מהארץ ייעשה רק במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל סבור כי "יציאתו של החייב מישראל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין".
על פי סעיף 14(ב), במידה והחייב מסרב להפקיד את הדרכון או את תעודת המסע שלו, רשם ההוצאה לפועל יכול להורות על מעצרו עד להפקדתם (וזאת בלבד שמעצר זה לא יארך למעלה משבעה ימים). סעיף 14(ג) מעניק לחייב "קרש הצלה" מסוים בכך שהוא מאפשר לרשם ההוצאה לפועל להמיר צו עיכוב יציאה מהארץ בערבות המניחה את דעתו. כמו כן, במידה והמטרה אשר לשמה החייב מבקש לצאת מישראל הינה "מטרה מוצדקת", רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את הצו שניתן ו/או להתנות את הביטול במתן ערובה.
אמות המידה
חשוב להדגיש כי אמת המידה לבחינת צו עיכוב יציאה מהארץ לפי סעיף 14(א) לחוק ההוצאה לפועל איננה מבחינה בין חייבים הנושאים בתשלום מזונות לבין חייבים אחרים. לא אחת, נקבע כי גם אם החייב נושא כחוק במזונות ילדיו, עדיין ניתן להטיל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ הצופה את פני העתיד באשר לחוב המזונות שטרם נגבה. שני השיקולים העיקריים והמרכזיים בעניין זה הינם:
1. קיים חשש שהחייב יעזוב את הארץ.
2. קיים חשש כי עזיבתו של החייב את הארץ תכביד על ביצוע פסק הדין.
יודגש כי בתי המשפט מכירים בכך שלחייבים בהוצאה לפועל קיימת הזכות החוקתית והטבעית לחופש תנועה. דהיינו, הפגיעה בחופש התנועה של חייב פלוני צריכה להיות רק בהתקיים "חשש כבד ורציני" בנוגע לסוגיות שתוארו לעיל. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי גם במידה וקיים חשש מהותי ליציאתו של החייב מישראל, עדיין שומה על בית המשפט לבחון חלופות אחרות, פוגעניות פחות.
צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד
צו עיכוב יציאה מהארץ יכול, בדומה לסעדים זמניים אחרים, להיות מוגש על ידי הזוכה במעמד צד אחד. במקרים כגון דא, הזוכה טוען כי למרות שהחייב לא התייצב בבית המשפט, יש למנוע ממנו לצאת מישראל. חשוב לדעת כי לא רק שצו עיכוב יציאה מהארץ איננו ניתן בנקל, אלא שכאשר מדובר בבקשה במעמד צד אחד, הקושי עלול להיות גדול עוד יותר. אי לכך, חשוב לנמק את הבקשה ולהציג ראיות לכאורה לקיומם של התנאים הדרושים.
הלכה פסוקה היא כי בתי המשפט נזהרים מלהטיל צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד ולא אחת הצד המבקש את הצו יחויב בהפקדת עירבון וערבויות מתאימות. אדם אשר הוגש כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד רשאי, כמובן, לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלו.