דמי שכירות ונקיטת הליכים בהוצאה לפועל

דרגו את המאמר

שיקים דמי שכירות - הוצאה לפועל

ישראלים רבים חיים כיום בדירות שכורות. אי לכך, סוגיות הקשורות ביחסי שוכר-משכיר מונחות לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות. מדובר אפוא בתופעה נפוצה. סכסוכים בין השוכר והמשכיר אודות חובות וזכויות יכולים להיות על שורה ארוכה של מחלוקות כגון שיפוץ, בעלי מקצוע, דמי שכירות, תוקף חוזה, שכירויות משנה ועוד. להלן דוגמא למקרה כאמור.

הסכסוך בין הצדדים במקרה דנן החל כאשר בעלת הבית הגישה שיקים בעבור שכר דירה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מנגד, הדיירת הגישה התנגדות לביצוע שטר לבית המשפט. עובדות המקרה היו כדלקמן. הדיירת יצרה קשר עם בעלת הבית בנובמבר 2004 והודיעה לה כי בעוד כחודשיים היא תצא מן הדירה. במקביל, הדיירת ביטלה את השיקים בנוגע לשכר הדירה החל מינואר 2005 (מועד היציאה המתוכנן). בעלת הדירה, אשר הייתה סבורה כי השכירות צריכה להסתיים רק ביולי 2005 (חצי שנה לאחר מועד הפינוי לפי הודעת הדיירת), הגישה את יתרת השיקים של שכר הדירה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

יודגש כי הדיירת החלה לגור בדירה ביוני 1995, ובסך הכל היא התגוררה בנכס כ-9 שנים וחצי. חוזה השכירות הוארך במשך חמש שנים על בסיס אופציה, ולאחר מכן בהתאם למכתבים שנשלחו בין הצדדים בסמוך לתום תקופת השכירות. החל משנת 2002, חוזה השכירות הוארך בהתאם לשיחה בעל פה. בשנת השכירות נשוא המחלוקת במקרה דנן, הדיירת טענה כי נוצר בין הצדדים מעין "הסכם שכירות חדש". לטענתה, על פי הסכם זה, היא הייתה רשאית לעזוב את הדירה בהתראה מראש.

מנגד, בעלת הדירה טענה כי הסכם השכירות המחייב בין הצדדים היה ההסכם המקורי אשר הוארך בעל פה לתקופה של שנה בכל פעם. על מנת לחזק את טענותיה, בעלת הדירה הציגה בפני בית המשפט את השיקים שניתנו לה על ידי השוכרת למשך שנה ועד ליולי 2005. הדיירת טענה כי לא היה ניתן לראות בשיקים הללו עדות לחוזה בלתי מוגבל, ומדובר היה בסך הכול בדרך בה הצדדים ביקשו להסדיר את ענייני התשלום ביניהם.

האם חוזה השכירות הוארך?

השאלה אשר עמדה על הפרק הייתה - האם חוזה השכירות הוארך, אם לאו. דהיינו, האם מדובר בחוזה השכירות המקורי משנת 1995, במתוכנת אחרת בשנת 2005, או שמא החוזה המדובר היה חוזה אחר, "בעל פה". בית המשפט בחן את נסיבות המקרה וקבע כי יש לקבל את התנגדותה של הדיירת לביצוע השיקים.

ראשית, נקבע בפסק הדין כי חוזה השכירות שנערך בין הצדדים היה חוזה חדש בעל פה ולא הארכה של החוזה המקורי. השופט מצא לנכון לקבוע כאמור, בין השאר על בסיס התכתובת בין הדיירת ובעלת הבית לאחר פתיחת התיק בהוצאה לפועל. בתכתובת זו, ב"כ של הדיירת ציין בפני ב"כ הצד השני כי "חוזה ניתן לערוך גם בעל פה". דהיינו, הצדדים היו מודעים לכך שמדובר בחוזה חדש - שנערך בעל פה. אי לכך, והיות ולא היה זה החוזה המקורי, בעלת הדירה הייתה צריכה להוכיח כי הוסכם על שכירות לתקופה של שנה. האחרונה לא השכילה להרים את הנטל הדרוש לעניין זה. נהפוך הוא, טענותיה של הדיירת כי החוזה החדש התארך מדי חודש לא נסתרו על ידי בעלת הבית.

לסיכום,

מחלוקות בין שוכר ומשכיר עלולות להגיע לבתי המשפט ו/או ללשכות ההוצאה לפועל. אי לכך, במידה ואתם משכירים את נכסכם לאחר, או במידה ואתם שוכרים דירה או חנות, מומלץ בהחלט לא להשאיר "מקום למזל". עורכי דין העוסקים בתחום ממליצים לערוך הסכם שכירות כדת וכדין, אשר יגדיר את תקופת השכירות והפרטים הרלבנטיים הקשורים בה. ככל שההסכם יהיה מפורט יותר, וככל שהוא יכלול פרטים ספציפיים ורלבנטיים, כך יגדלו באופן משמעותי הסיכויים למנוע עוגמת נפש מהצדדים בהמשך.