מאסר בהוצאה לפועל

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 4.2 מתוך 5

הליכי ההוצאה לפועל הינם הליכים אשר נועדו לסייע לאדם להביא למימוש פסק דין אשר ניתן לטובתו על ידי בית דין או בית משפט. כמו כן, הליכים אלה משמשים גם ככלים למימוש מסמכים ושטרות המקנים לפלוני זכויות כספיות. לשכת ההוצאה לפועל הינה הגוף אשר אחראי הליכים אלה. על מנת לייעל את הליכי המימוש הנ"ל, המחוקק העניק ללשכת ההוצאה לפועל שורה של כלים וסנקציות אשר באפשרותה להפעיל כנגד חייבים "סרבנים". בין השאר, הלשכה "חמושה" גם בנשק המאסר.

על פי רוב, הליכי הוצאה לפועל מתחילים עם זימונו של חייב לחקירת יכולת. מטרתה של חקירת יכולת הינה להתחקות אחר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו לאור מצבו הכלכלי. לאחר החקירה, ובעקבות ממצאיה, לשכת ההוצאה לפועל קובעת לחייב צו תשלומים. מדובר בתשלום חודשי אותו החייב נדרש לפרוע על מנת לחלק את תמורתו בין נושיו. חייב אשר איננו משכיל לקיים את המוטל עליו לפי צו תשלומים שנפסק כנגדו, עלול למצוא עצמו מתמודד עם צו מאסר. הפרת הנחיותיו של רשם ההוצאה לפועל יכולה להיות עילה למאסר החייב.

השיקולים המשפטיים והמוסריים

מאסר חייבים בהוצאה לפועל הינו צעד אשר מופעל כנגד החייב וזאת על מנת לגרום לאחרון לשלם חובו. עם זאת, חשוב לדעת כי מאסר הינו סנקציה קשה וחמורה אשר איננה מופעלת על ידי לשכת ההוצאה לפועל באופן אוטומטי ו/או גורף. מאסר חייבים בהוצאה לפועל, בניגוד למאסר בגין הרשעה בעבירות פליליות, איננו סנקציה עונשית אלא כלי לשם כפיית תשלום חובות.

לדוגמא, אין מכניסים אדם למאסר מאחורי סורג ובריח כאשר הוא איננו מסוגל מבחינה כלכלית לפרוע חובותיו. ניתן לומר כי מאסר יוטל על חייבים אשר ממצאי חקירת היכולת שנערכה להם הצביעו על כך שחובותיהם ברי פירעון. יתרה מכך, בתי המשפט פסקו לא אחת כי היות וזכותו של האדם לחירות הינה זכות חוקתית ראשונה במעלה, יש לנקוט בעקרונות המידתיות והסבירות הראויים כאשר עומדת על פרק בקשה למתן צו מאסר.

 
המסגרת הנורמטיבית

סעיף 70(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי זוכה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה למתן צו מאסר כנגד חייב, וזאת בין אם האחרון הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ובין אם לאו. צו מאסר לפי חוק ההוצאה לפועל איננו נמשך למעלה משבעה ימים. על מנת להוציא את צו המאסר, רשם ההוצאה לפועל חייב לבחון את ההיבטים הבאים:

1. החייב הובא בפניו על פי צו הבאה או בדרך אחרת, הוא עמד על יכולתו הכלכלית, ומצא כי האחרון יכול לשלום את החוב אך הוא איננו עושה כן ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם עברה חצי שנה מהיום שבו החייב הובא (או בא) לפני רשם ההוצאה לפועל וזה בירר את יכולתו הכלכלית כאמור.
2. רשם ההוצאה לפועל רשאי להוציא צו מאסר גם לחייב אשר איננו משתף פעולה במתכוון בעת חקירת יכולת.
3. אין להוציא צו מאסר כנגד חייב אשר חובו עומד על פחות מ-2,000 שקלים. מדובר בסכום אשר יכול להשתנות מעת לעת, וזאת בהתאם לקביעה של שר המשפטים ובכפוף לאישורה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

מעבר לכל התנאים הללו, רשם ההוצאה לפועל איננו רשאי להוציא צו מאסר לחייב מבלי להתייחס גם לשורה של שיקולים רלבנטיים מבחינתו של החייב הספציפי העומד לפניו. לדוגמא, עליו להתחשב בפגיעה האפשרית בחייב, בהליכים האחרים שננקטו כנגדו, ובהגבלות אחרות שיכולות לאיין את הצורך במאסרו. כמו כן, היות ומדובר בפגיעה בחירותו של החייב, בית המשפט נדרש על פי סעיף 70(ג) לבחון "הליכים אחרים אשר פגיעתם פחותה" בטרם הוא מורה על מאסר. יודגש כי חייבים יכולים לבקש מרשם ההוצאה לפועל לעכב את המאסר עד אשר ימונה להם עורך דין או עד אשר הם יקבלו ייעוץ משפטי לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי (במידה והחייב זכאי לכך על פי הוראות חוק זה).

לאחר מתן הצו

חייב אשר הוצא כנגדו צו מאסר צריך להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל בתוך 48 שעות לכל היותר ממאסרו (וזאת בהקדם האפשרי). כאשר החייב מתייצב בפני הרשם, האחרון רשאי להורות על שחרורו או על קיצור תקופת המאסר, וכל זאת בהתאם לתנאים אשר ייראו לו לנכון ובכפוף לכל החלטה המתאימה - לדידו - לפי נסיבות העניין. סעיף זה איננו חל על חייבים אשר נתונים במאסר מכוח צו שניתן במעמדם לפי סעיף 69יג(ג) לחוק ההוצאה לפועל (חייבים שהובאו לבית המשפט לפי צו הבאה ונקטו בסרבנות ואי שיתוף פעולה).

במידה ורשם ההוצאה לפועל מוציא צו מאסר כנגד חייב, מנהל ההוצאה לפועל שולח לחייב התראה בעניין. צו המאסר איננו נכנס לתוקף אלא בחלוף 14 ימים ממועד המצאתה של ההתראה הנ"ל. בהתראה זו מצוין כי רשם ההוצאה לפועל נתן צו מאסר כנגד החייב אשר ייכנס לתוקפו בתוך שבועיים אלא אם תינתן החלטה אחרת או שהחייב יפרע חובו. החייב רשאי במקרה זה לבקש השהייה של צו המאסר לשם מינוי עורך דין עבורו, וזאת למשך 30 ימים לכל היותר. יודגש כי במידה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו מאסר לחייב בנוכחות האחרון, החייב לא יקבל התראה ומרגע מתן הצו יש לו 14 ימים עד אשר הצו ייכנס לתוקפו. כמו כן, יש לציין כי צו מאסר שניתן כנגד חייב שהובא לבית המשפט במסגרת צו הבאה יכול להיות מבוצע באופן מיידי.

ישנם מספר סייגים להוצאת צווי מאסר לפי חוק ההוצאה לפועל. ראשית, רשם ההוצאה לפועל איננו רשאי להוציא צווי מאסר לחייבים שהינם פסולי דין או קטינים. כמו כן, במידה והחוב איננו חוב מזונות, רשם ההוצאה לפועל לא יקבע צו מאסר אם החייב והזוכה הינם בני משפחה (הזוכה הינו בן זוגו של החייב, צאצא שלו או הורהו).

כיצד משתחררים?

סעיף 72(א) לחוק ההוצאה פועל קובע כי ניתן להשתחרר ממאסר על ידי פירעון החוב או שיעור התשלום אשר בגינו ניתן הצו. כמו כן, הזוכה רשאי אף הוא לבקש את שחרורו של החייב ממאסר. החייב יכול לשאת בערובה לפי קביעתו של רשם ההוצאה לפועל, ובכך להביא לשחרורו ממאסר או לביטול צו מאסר שטרם יצא אל הפועל. ערובה זו נקבעת על ידי רשם ההוצאה לפועל, בהתאם לשיקול דעתו.

תקופות מצטברות של מאסר ומאסר שני בגין אותו החוב

חוק ההוצאה לפועל קובע מספר היבטים בנוגע לחייבים אשר הוצאו כנגדם מספר צווי מאסר. לדוגמא, חייב לא ישהה במאסר למעלה מ-30 ימים, וזאת גם אם ניתנו מספר צווי מאסר כנגדו אשר התקופות המצטברות על פיהם גבוהות מ-30 ימים. כמו כן, חייב זה לא ייאסר פעם נוספת על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, וזאת כל אימת שלא חלפו 30 ימים ממועד שחרורו. החוק מדגיש כי אין לאסור חייב פעם שנייה בגין אותו חוב.

מאסר בגין חוב בעד מזונות

חוב מזונות הינו חוב אשר החוק והפסיקה בישראל רואים אותו בחומרה רבה. זאת בעיקר משום שמדובר בחוב אשר נועד למעשה לחייב את החייב לשאת בתשלום מזונות ילדיו הקטינים. אי לכך, הטלת מאסר בפועל על חייב בגין חוב מזונות "נהנית" ממספר הקלות ביחס למאסרים "רגילים". לדוגמא, ניתן להורות על מאסר חייב מזונות גם ללא חקירת יכולת או מבלי לבחון תצהיר לפי סעיף 68 לחוק. כמו כן, חייב מזונות איננו יכול להיות מוגבל באמצעים. בנוסף, בניגוד לתקופת ההמתנה בת ה-14 ימים ממועד המצאת הצו למועד כניסתו לתוקף, כאשר מדובר בחוב מזונות, תקופה זו נמשכת שבעה ימים "בלבד".