קיזוז כעילה להתנגדות לביצוע שטר

דרגו את המאמר

התנגדות לביצוע שטר מחמת טענת קיזוז

כיצד ניתן להתנגד לביצוע שטר בהוצאה לפועל והאם טענת הקיזוז תחזיק מים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט במסגרת בקשת התנגדות של מושך שיק כנגד חברה הנמצאת בפירוק. המשיבה היתה חברה לייצור סלטים והמבקש טען כי הוא היה סוכן שלה ובעל זכות שיווק בלעדית של מוצריה. במאי 2010 ניתן צו זמני לפירוק החברה וביולי אותה השנה ניתן כנגד המשיבה צו פירוק. השיקים נשוא ההתנגדות הינם על סך כ-147,000 שקלים והם ניתנו עבור סחורה שהמבקש רכש מהמשיבה. לאחר מתן הצו הזמני, העביר המבקש הוראה לביטול השיקים.

      קראו עוד בתחום:

• בקשת התנגדות לביצוע שטר
• החייב הגיש תצהיר שאינו מפורט - בקשת התנגדותו תדחה
• בת הזוג זרקה את אזהרת ההוצאה לפועל לפח - האם יוארך מועד הגשת ההתנגדות?

המשיבה הגישה את השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. המבקש התנגד לביצוע השיקים וזאת משום שהוא טוען כי הוא רשאי לקזז מחובו למשיבה בגין השיקים את חובותיה כלפי בסך כ-320,000 שקלים. המשיבה טענה כי המבקש אינו רשאי לקזז מחובו וזאת משום ש - הוא לא נתן הודעת קיזוז, החוב הינו בלתי קצוב והחובות נשוא טענת הקיזו נוצרו לאחר הפירוק.

שטר בין צדדים קרובים דינו כדין חוזה. דהיינו, כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות לפי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על פי חוזה. עיקר טענותיו של המבקש היו כי המשיבה הפרה את חוזה הסוכנות, לא נתנה לו הודעה מוקדמת בנוגע להפסקתו ולא זיכתה אותו בגין סחורה פגומה אשר הוחזרה לה.

קיזוז, האמנם?

סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כי חיובים כספיים אשר צדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת, והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו. הלכה פסוקה היא כי דיני הקיזוז אשר בחוק החוזים חלים גם בקיזוז חיוב שטרי חוב בין צדדים קרובים. דהיינו, אם השיקים הם מתוך עסקה אחת, ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי – קצוב או לא.

לגבי ההודעה בדבר הקיזוז, בית המשפט ציין כי טענת קיזוז אשר מפורשת בבקשה לרשות להתגונן או בכתב הגנה נחשבת בתור הודעה מספקת על קיזוז. אי לכך, נקבע כי במקרה דנן המבקש יצא ידי חובתו בעניין זה. המשיבה טענה עוד כי מדובר בחוב בלתי קצוב, ועל כן לא ניתן לקזזו. בית המשפט דחה טענה זו.

בפסק הדין נכתב כי כאשר אוחז בשיק הינו פושט רגל, מחייבת שורת הצדק שלא לפגוע בזכותו המהותית של הניזוק לקזז את נזקיו כנגד השיק גם כאשר הסכום בלתי קצוב. "יהא זה בלתי צודק שמושך השיק יאלץ לשלם למשיבה את כל סכום השיק וכאשר יזכה בתביעתו נגד האחרונה יעמוד מול שוקת שבורה", נכתב בפסק הדין.

המשיבה טענה כי החובות נשוא הקיזוז נוצרו לאחר הפירוק. בית המשפט דחה גם טענה זו בקובעו כי במועד מתן צו הפירוק כבר עמדה למבקש זכות תביעה כנגד המשיבה בגין אי מתן הודעה מוקדמת שנקבעה בדין, הוצאות שיווק בהן נשא, ואי זיכויו בגין סחורה פגומה אשר הוחזרה על ידו. אי לכך, בית המשפט קיבל את רשותו של המבקש להתגונן מפני ביצוע השיק.