בקשת התנגדות להוצאה לפועל

דרגו את המאמר

הליכי ההוצאה לפועל הינם הליכים אשר נועדו להקל על זוכים בפסקי דין (או במסמכים כספיים) לגבות את המגיע להם מהחייב. בין אם מדובר בפסק דין חלוט, ובין אם בידיו של הזוכה נמצא שיק שקיים קושי לגבותו, הליכי ההוצאה לפועל יכולים במרבית המקרים להעניק מענה לסיטואציה הנ"ל. הזוכה רשאי, מכוח החוק, לפתוח כנגד החייב בשורה של הליכים בהוצאה לפועל המקפלים מאחוריהם צעדים שונים שנועדו לסייע בגביית החוב. לדוגמא, הזוכה יכול לבקש הטלת עיקולים או סנקציות על החייב דוגמת עיכוב יציאתו של האחרון מהארץ וכדומה.

החייב איננו חסר אונים באופן מוחלט בהליכי הוצאה לפועל. באפשרותו להגיש בקשת התנגדות להליך הוצאה לפועל. בקשות התנגדות אלה כוללות טיעונים כגון מסמכים כוזבים, חוב פיקטיבי וכו'. למעשה, החייב טוען כי תיק ההוצאה לפועל לא היה צריך כלל להיפתח מלכתחילה. בקשת התנגדות בהוצאה לפועל, בניגוד לטענת פרעתי, עוסקת בעצם פתיחתו הבסיסית של התיק. דהיינו, החייב טוען כי לא מדובר בחוב כלל.

מתי מגישים בקשת התנגדות?

חייב אשר מקבל לביתו אזהרה מטעם ההוצאה לפועל ובו מפורט חובו כביכול לזוכה, יכול לבחור בדרך של הגשת בקשת התנגדות. חשוב להדגיש כי אין להתעלם או להתייחס בשוויון נפש לאזהרה כגון דא. אדישות החייב כלפי הודעת האזהרה עלולה להביא לנקיטת הליכים כנגדו (עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על חשבון הבנק, מאסר ועוד). 

כמו כן, חייבים אשר אינם מגיבים לאזהרה עלולים למצוא עצמם מתמודדים עם עיכוב יציאה מהארץ ואפילו צווי מאסר. כאמור, החייב יכול להגיש התנגדות בתוך 20 ימים ממועד המצאת האזהרה (או 30 ימים, בהתאם לעילת התיק). במידה והחייב לא הגיש בקשת התנגדות במועד, אך הוא עדיין מעוניין לעשות כן, עומדת לו הזכות לבקש בקשת הארכת מועד להגשת התנגדות. בקשה להארכת מועד צריכה להיות בכפוף לצירוף תצהיר מאומת על ידי עורך דין (ובו הפרטים והעובדות הרלבנטיים) ונימוקים בנוגע לשיהוי בהגשת ההתנגדות.

בקשת התנגדות מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל בה נפתח התיק. במסגרת המסמכים המצורפים לה יש לכלול העתק הבקשה לביצוע, תצלום תעודת זהות, השטר אשר בגינו נפתח התיק בהוצאה לפועל, תצהיר מאומת על ידי עורך דין, אסמכתאות אשר יש בהן כדי לחזק את טענות החייב וכדומה. ישנם שורה ארוכה של נימוקים המוצגים על ידי חייבים במקרים אלה. למשל - אי אחיזה כשורה, כישלון תמורה, פגם בשרשרת ההיסבים של השטר, זיוף, העדר חתימה, היות השטר שטר ביטחון, קיזוז וכו'.

מעמד משפטי ועיכוב הליכים

בקשת התנגדות הינה בקשה אשר יש לה מעמד משפטי. היא מעין כתב הגנה של החייב כנגד התיק בהוצאה לפעול. יכולות להיות לבקשה כגון דא השלכות משמעותיות על החייב בהמשך. אי לכך, מומלץ שלא לערוך את הבקשה במחי יד וכדאי לעשות זאת תוך קבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין העוסק בתחום. מבחינה משפטית, מדובר בבקשה שהינה כבקשת רשות להתגונן ועל כן היא נדונה בהליך תביעה בסדר דין מקוצר. הדיון בבקשה ושלב ההוכחות מונחים לפתחו של ראש ההוצאה לפועל.

במידה וראש ההוצאה לפועל מקבל את הבקשה, החייב זכאי להתגונן וההליך עובר לבית המשפט השלום אשר מוסמך לדון בבקשה. בית המשפט יכול לקבל את הבקשה או לדחותה. במידה והבקשה תידחה, הליכי ההוצאה לפועל יימשכו. בינתיים, ראש ההוצאה לפועל יכול להורות על עיכוב הליכים (לדוגמא, מניעת הטלת עיקולים או עיכוב יציאה מהארץ). לעיתים, עיכוב הליכים זה יותנה בהפקדת ערבות מצידו של החייב. חשוב להדגיש כי עיכוב הליכים איננו ביטול הליכים. דהיינו, אין זה אומר כי הזוכה לא יוכל עוד להביא לפירעון החוב.