עיקולים בהוצאה לפועל
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 9 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5 |
עיקול זוהי פעולה משפטית שמטרתה היא להגביל סחר בנכס ויכולת השימוש בו, וזאת כדי שהחייב ישלם את חובו. החייב רשאי להגיש בקשה לביטול העיקול שהוטל עליו, או בקשה לעיכוב הליכים בצרוף תצהיר כדין...
עיקול הינו אחת הסנקציות אשר נמצאות ב"ארסנל" הכלים של לשכת ההוצאה לפועל. מדובר במהלך אשר מטרתו לסייע לזוכה לפרוע את חובו מחייב "סרבן". צו עיקול יכול להינתן על ידי רשם ההוצאה לפועל אך גם על ידי רשויות שלטוניות (עיקול מנהלי). מבחינת ההוצאה לפועל, עיקול הינו תפיסת זכות או נכס אשר שייכים לחייב, וזאת בכדי לגבות מהנכס/הזכות את החוב. יש להבחין בעניין זה בין עיקול זמני לעיקול "רגיל". בעוד עיקול זמני מוטל על נכסיו של החייב במהלך המשפט (בדרך כלל בכדי למנוע הברחת נכסים וכדומה), עיקול "רגיל" הינו כלי אשר נעשה בו שימוש לאחר פתיחת תיק בהוצאה לפועל בעקבות אי יכולת גביית פסק דין או מסמך כספי.
חוק ההוצאה לפועל מכיר בשלושה סוגי עיקולים - עיקול מיטלטלין, עיקול מקרקעין ועיקול צד ג'. דהיינו, ניתן להטיל עיקולים על נכסים וזכויות שונים ומגוונים. החל מחשבון בנק, דרך מיטלטלין הנמצאים בביתו (וכאן עולה אצל כולנו הסצנה המפורסמת של נטילת הטלוויזיה על ידי צוות מעקלים) וכלה בנכסי מקרקעין השייכים לו. כמו כן, ניתן לעקל גם כספים וזכויות השייכים לחייב והנמצאים בידי צדדים שלישיים. למשל, עיקול חשבון בנק של החייב או זכויות בקופות חיסכון בחברת השקעות.
עיקול מיטלטלין - עיקול מיטלטלין הינו העיקול הנפוץ ביותר. מדובר בעיקול לא נעים במסגרתו מופיעים בביתו של החייב מעקלים המבקשים לעקל ככל העולה על רוחם. מיטלטלין יכולים להיות נכסים שונים הנמצאים בביתו של החייב ובחצריו לרבות טלוויזיות, מחשבים, תכשיטים וכדומה. עם זאת, המעקלים אינם רשאים לעקל חפצים המשמשים את החייב ובני משפחתו למחייה (לדוגמא, כלי אוכל, כלי מיטה).
עיקול מקרקעין - עיקול מקרקעין הינו עיקול המוטל על נכסים בבעלותו של החייב. יודגש כי כאשר מדובר בבית המגורים של החייב, עיקול המקרקעין לא יביא לפינויו מהנכס זולת אם נמצא לאחרון דיור חלופי.
עיקול צד ג' - עיקול צד ג' הינו עיקול נפוץ אשר מוטל על כספים וזכויות של החייב הנמצאים בידי גורמים שלישיים. למשל, עיקול חשבון בנק (כספים הנמצאים בתאגיד בנקאי), עיקול משכורת (כספים הצריכים להגיע לחייב ממעסיקו), כספית בתוכניות חיסכון וכדומה.
עיקול לפני אזהרה
על פי רוב, עיקול מוטל על חייב רק לאחר שהומצאה לאחרון אזהרה והוא איננו מקיים את הנחיות ראש ההוצאה לפועל. עם זאת, ישנם מקרים בהם הזוכה מבקש הטלת עיקול עוד לפני המצאת אזהרה לחייב. מדובר באותן סיטואציות בהן קיים חשש של ממש כי החייב יפעל לשם סיכול העיקול ו/או התחמקות מנושיו. עיקול לפני מתן אזהרה הינו עיקול אשר מטרתו להעניק לזוכה "ביטחון מינימאלי" באשר לעתיד פירעון החוב. זוכה המעוניין להטיל עיקול לפני המצאת אזהרה צריך להוכיח חשש לכאורי להברחת נכסים מצד החייב. לדוגמא, הוא יכול להראות כי החייב מודע לחוב וכי הוא "מועד לפורענות", או כי החייב מתמודד עם תיקים נוספים בהוצאה לפועל.
מה עושים?
ישנן מספר דרכים להתמודד עם עיקולים בהוצאה לפועל. ראשית, ברור כי תשלום החוב יביא באחת לביטול העיקול. עם זאת, לא תמיד החייבים מעוניינים ו/או רוצים לשלם את החוב. לדוגמא, ייתכן והחייב יהיה סבור כי הוא כלל איננו חייב. אי לכך, פתוחה בפניו האופציה לבקש את ביטול העיקול. בקשה להסרת עיקול מוגשת על ידי החייב לראש ההוצאה לפועל ועליה להיות מנומקת בסיבה ראויה ומתאימה.
למשל, חייבים רבים טוענים כי העיקולים שהוטלו עליהם נעשו שלא כדין, ויש הטוענים כי הוטלו עיקולים על נכסים שאינם שלהם (למשל, כספים בחשבון משותף). כמו כן, חייב יכול לבקש חקירת יכולת ובמסגרת לעתור לצו הקפאת הליכים וקביעת תשלומים חודשיים לטובת הנושה. לעיתים, הזוכה יסכים להגיע להסדר פשרה עם החייב באשר לפירעון החוב. הסדר זה, לאחר שיאושר, יוכל להביא לביטול העיקולים.