טענת פרעתי

דרגו את המאמר

התקבלו 9 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הטיפול בחוב, לאחר שניתן פסק דין בעניינו, יכול לעבור לעיתים ללשכת ההוצאה לפועל. במקרים בהם הזוכה איננו מצליח לגבות את חובו, פתוחה בפניו הדרך ללשכת ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל הינו בר סמכות לדון בסוגיה ולקבוע באילו הליכים (אם בכלל) יש לנקוט כנגד החייב.

לעיתים, החייב מעלה כנגד דברי הזוכה טענות הגנה שונות. אחת מה"פופולאריות" ביניהן הינה "פרעתי". דהיינו, החייב טוען כי אין לנקוט כנגדו בהליכים שונים וזאת משום שהוא כבר פרע את החוב ובינו ובין הזוכה אין יריבות נוספת. סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל עוסק בטענה זו.

על פי סעיף 19, נטל הראיה בעניין זה רובץ לפתחו של החייב. כאשר חייב מעלה טענת פרעתי, דהיינו שהוא טוען כי הוא מילא אחר פסק הדין או שהוא איננו חייב עוד למלא אחר פסק הדין (מקצתו או כולו), שומה עליו להוכיח טענותיו. ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע את נטל הראיה הנ"ל ולבחון באיזו מידה מוטל על החייב לעמוד בחובתו לפי פסק הדין. חייבים רבים מעלים טענת פרעתי וזאת משום שראש ההוצאה לפועל יכול להורות על עיכוב הליכים בזמן הדיון בסוגיה. עיכוב זה של פסק הדין (כולו או מקצתו) ייעשה בהתאם לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל ועל בסיס נימוקים רשומים.

על פי רוב, ראש ההוצאה לפועל יורה, במסגרת עיכוב פסק דין בגין טענת פרעתי, על הפקדת ערובה מצידו של החייב. עם זאת, יודגש כי ראש ההוצאה לפועל איננו חייב להורות על הפקדת ערובה, והכל בהתאם לנסיבות העניין ולשיקול דעתו. יודגש כי חייבים הטוענים טענת פרעתי מסתכנים גם ב"הוצאות מיוחדות" במידה וטענתם תידחה (וזאת לפי סעיף 19(ג) לחוק ההוצאה לפועל). הוצאות מיוחדות אלה תיפסקנה כנגד חייב אשר "לא היה יסוד לטענתו".
 

למעשה, טענת פרעתי מבררת אפוא את התשלומים והאירועים שלאחר מתן פסק הדין. לא ניתן להניח את האצבע על פרק זמן מיוחד אשר במהלכו חייבים מעלים טענת פרעתי. כמו כן, סעיף 19 לחוק איננו מתייחס לכך. גם עיון בתקנות ההוצאה לפועל מבחינה זו איננו מעלה דבר. הלכה פסוקה היא כי אין פרק זמן המתייחס להעלאת טענת פרעתי מבחינת החוק והפסיקה, ועל כן ניתן לעשות זאת בכל שלב במסגרת הליכי הוצאה לפועל. אי לכך, גם אם ניתן כנגד חייב פסק דין המחייב אותו לשאת בתשלומים מסוימים, עדיין לא חסומה בפני האחרון הדרך להציג טענת פרעתי.

עם זאת, כפי שצוין לעיל, מדובר בטענה אשר יש לשקול את הגשתה בכובד ראש (וזאת משום שכאשר היא משוללת כל יסוד היא עלולה לגרור הוצאות מיוחדות). במסגרת הוכחת טענת פרעתי, החייב יכול להציג מסמכים חשבונאיים, תדפיסי חשבון בנק, הוכחות בדבר העברת כספים, עדויות רלבנטיות, ראיות מתאימות וכדומה. אי לכך, במידה ופרעתם את חובכם, מומלץ לדאוג שיהיה לכך תיעוד מדויק וברור (ולא להעביר כספים במזומן ללא כל אסמכתא). מקל וחומר כאשר ייתכן והזוכה יפנה בשלב מסוים ללשכת ההוצאה לפועל.

קיזוז או תנאי

לעיתים, פסק דין ושטרי חוב דורשים מהזוכה לקיים תנאי מסוים על מנת לזכות בכספים המדוברים. במקרים בהם הזוכה איננו מקיים את התנאי בו הוא חויב, אך הוא פונה ללשכת ההוצאה לפועל למימוש פסק הדין, החייב יכול להעלות טענה במסגרת סעיף 19 לחוק.

הלכה פסוקה היא כי כאשר פסק דין לא ניתן לביצוע מחמת אי ביצוע המוטל על הזוכה, ניתן להציג בפני ראש ההוצאה לפועל טענה מכוח סעיף 19 לחוק. כמו כן, ברמת העיקרון, טענת פרעתי יכולה להישמע גם כמעין טענת קיזוז. דהיינו, שהחייב טוען כי הזוכה חייב לו סכומים המכסים את החוב לפי פסק הדין. זכות קיזוז תידון בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרת טענת פרעתי רק כאשר מדובר ב"זכות קיזוז קיימת". דהיינו, זכות קיזוז שאין לגביה מחלוקת (כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שהיא זכות חלוטה).

טענת פרעתי - סדרי דין

מבחינת סדרי הדין, ראש ההוצאה לפועל רשאי לדון בטענת פרעתי בדומה לבית משפט אשר דן בהליך במסגרת המרצה. מדובר בהליך משפטי מהיר ויעיל אשר במסגרתו בית המשפט חוות את דעתו בנוגע לסוגיה משפטית, לאו דווקא בהסתמך על ראיות חלוטות. ראש ההוצאה לפועל רשאי לבקש במהלך הדיון את חשיפתם של מסמכים רלבנטיים אשר יהיה בהם כדי לשפוך אור על נסיבות המקרה. כמו כן, הוא מוסמך להורות על זימונם של עדים מסוימים. יודגש כי גם הצדדים יכולים לבקש מראש ההוצאה לפועל לחשוף מסמכים שונים ו/או לזמן עדים אשר לדידם יכולים לסייע בברירת המוץ מן התבן.

יש לצרף לבקשת פרעתי את המסמכים הבאים: תצהיר אשר תומך בבקשתו של החייב (תצהיר ובו מאושרות העובדות המבססות את טענת הפרעתי), העתק של כל האסמכתאות הרלבנטיות, ותצלום תעודת זהותו של החייב. יש להגיש בקשה זו בשלושה העתקים ולמסור אחד מהם לזוכה בתיק. מומלץ בכל אופן להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום וזאת משום שגם במידה ופרעתם את החוב, אי הגשת בקשה באופן ראוי ונכון עלולה להוביל לגבייה כפולה (ולעוגמת נפש).